כשיהונתן הסתער להגן על המחלקה, הוא לא הבדיל בין אדם לאדם ולא בין דעה לדעה ולא עשה חשבון לכיפות ועגילים ולא לשמאלנים ולימניים.
הוא הסתער ונהרג למען המכנה המשותף העמוק והרחב - אחים. זוהי הצוואה שהשאיר, וזו מורשתו האמיתית.
לכן אם אתם רוצים להיות שותפים בהנצחת זכרו ביום נפילתו, אל תדליקו נר. אל תבנו מצבה. אל תפטירו אנחה.
במקום זה, הדגישו לזכרו את המכנה המשותף, אימרו לעילוי נשמתו מילה טובה על 'יריבכם' לדעה, ב'פאנל הפרשנים', ב'פטריוטים' ובכל מדיה והרימו טלפון או כיתבו הודעה למי שביום-יום אתם מוקיעים בסלידה.
אימרו לו שאתם אוהבים ואחים, ושאפשר, למרות ההבדלים, לשתף פעולה, לזכרו של יהונתן שהיה כולו אהבה.
ויהונתן יֵצֵא במחול ומפעלו יימשך. וגם אנחנו, בני משפחתו, ביום הקשה הזה - קצת נחייך.