החוק לגירוש מחבלים עבר. יש מאות מחבלים אזרחי ישראל שמתאימים לחוק. אבל תעשו פרצוף מופתע - כי אין אף מחבל שגורש ונשללה אזרחותו.
החוק עבר בכנסת לא כהצהרה. לא כסיסמה. אלא כחוק מחייב. הוא מאפשר לשלול אזרחות או מעמד ממי שהורשע בעבירות טרור, הזדהה עם ארגון טרור ואף קיבל תשלומים מהרשות הפלסטינית - ולגרש אותו לשטחי הרשות.
המסר היה אמור להיות חד וברור: מי שבוחר בטרור - לא נשאר כאן.
אבל מאז שהחוק עבר אף אחד לא גורש בפועל. יש מחבלים אזרחי ישראל ותושבי קבע שעומדים בקריטריונים של החוק. יש הערכות שמדברות על סדר גודל של מאות רבות, ויש מי שמציין גם כ-800 איש.
רק בודדים בכלל נכנסו להליך - וגם זה, הליך ממושך, מסורבל ובלי תוצאה. כלומר: החוק קיים. הקריטריונים ברורים. הרשימות קיימות. אבל היישום - לא.
ובינתיים, אותם מחבלים ממשיכים לחיות כאן: עם זכויות אזרח, עם קצבאות, ועם חופש תנועה. אחרי שהורשעו בטרור, ולעיתים אף קיבלו כסף על עצם הפגיעה במדינה.
זה לא עניין משפטי. זה עניין של מדיניות. זה עניין של החלטה. אם המטרה היא באמת להגן על אזרחי מדינת ישראל ולא סתם לעשות וי או ליצור כותרת- אז צריך לוודא שהחוק מיושם.
אז איפה שר הפנים ושר המשפטים ולמה פקידים שוב מונעים מחוקים קריטיים וחשובים לביטחון מדינת ישראל להתקיים? הגיע הזמן ליישם את החוק ולדרוש מחיר כבד מכל מי שעוסק בטרור.