אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. ברוך השם, אנחנו בשליחות הרבי מליובאוויטש בבודפשט כבר למעלה מ-24 שנה. בכל שבת אני משתדל, כשנכנסים אנשים לבית הכנסת, לקבל אותם בחיוך ובהארת פנים.
לפני כמה שנים, יום שישי אחד הייתי במצב רוח לא הכי טוב. אמרתי לעצמי: "היום אני אקבל את האנשים במצב רוח רציני, בלי חיוך". וכך עשיתי; נכנסו אנשים ונתתי להם יד בפנים רציניות. זמן קצר לאחר מכן, נכנס בן אדם מהקהילה וניגש אליי, וגם לו נתתי יד עם פרצוף רציני. אחרי שתי דקות הוא בא אליי ואומר לי: "שבת שלום הרב, אני הולך". שאלתי אותו: "מה קרה? רק הגעת!", והוא ענה לי: "תראה הרב, אני אגיד לך את האמת. אני מגיע לתפילה בעיקר בגלל החיוך שלך. ואני רואה שהיום אתה במצב רוח לא טוב, אז אני אבוא פעם אחרת". חיבקתי אותו, חייכתי אליו ואמרתי לו: "נתת לי מסר כל כך חשוב לחיים". כמה חיוך והארת פנים זה דבר חשוב.
בפרשת השבוע, פרשת "ויחי", מספרת לנו התורה שיעקב אבינו מברך את כל בניו לפני פטירתו. לכל ילד הוא נותן את הברכות המתאימות והחשובות לו. הוא מברך את יהודה בכמה ברכות, ובחלק מהן הוא אומר לו: "חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב". בפשטות, הוא מברך אותו שיהיה לו שפע; שהעיניים יהיו אדומות מרוב שתיית יין ושהשיניים יהיו לבנות מרוב שתיית חלב. אבל בעומק העניין, אומרת הגמרא במסכת כתובות: אמר רבי יוחנן - טוב המלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב, שנאמר "ולבן שיניים". אל תקרי "ולבן" אלא "לובן" של השיניים; תראה לבן אדם את הלובן של השיניים, תחייך אליו - זה הרבה יותר מאשר להשקות אותו חלב. חיוך הוא דבר כל כך חשוב.
שמענו מהמזכירים של הרבי מליובאוויטש, שכמה פעמים כשפרסמו את דברי הרבי בעיתונות, שאלו את הרבי איזו תמונה לפרסם. לרבי יש הרבה תמונות; הרבי אמר: "תפרסמו תמונה שאני מחייך". כי כשרואים בן אדם מחייך, זה הרבה יותר משפיע על הבן אדם כשהוא מקבל חיוך.
ולפעמים יש אנשים שהם עייפים, וכשאתה מחייך אליהם הם לא מחייכים אליך. אבל דווקא אליהם צריך לחייך יותר, כי הבן אדם הזה זקוק לחיוך הרבה יותר מכולם.
הכותב הוא שליח חב"ד בבודפשט וראש בית חב"ד "קרן אור"