את השורות הבאות אני מנסח בזהירות ואחרי מחשבה רבה. אקדים ואומר - לתפיסתי, בכל הנוגע לאויב החי ביהודה ושומרון מדינת ישראל נגועה כרגע בקונספציה עמוקה שגם עובר למלחמת התקומה עדיין נטועה עמוק במערכת.
האנשים כולם טובים ורציניים ומלאי כוונות טובות, החל מראש הממשלה דרך שר הביטחון שבעיני הוא הוא הטוב בתולדות ישראל, הרמטכל והאלוף אבל כולנו בסוף בני אדם.
וכבני אדם עלולים להישבות בתפיסות עולם שמבוססות על משאלות לב יותר מאשר על נתונים אמפיריים שאפשר לבדוק.
נהוג לחשוב שהקונספציה היא החריג אבל האמת היא שהיא ברירת המחדל.
ההיסטוריה מלאה בקונספציות ובאימפריות אדירות שהפכו לאבק היסטורי אחרי שבחנו בצורה נגועה במשאלות לב את המציאות.
בכל הנוגע לעם שלנו, אף אחד לא האמין שבבל תחריב את בית המקדש ותגלה את כולנו בדיוק כפי ש480 שנה אחר כך אף אחד לא האמין שרומי תצליח לעשות את אותו הדבר בדיוק.
ערב שואת יהודי אירופה לא היה כמעט יהודי אחד שהאמין שהיטלר ישמיד את יהדות אירופה בדיוק שפה אף אחד לא האמין ב73 שהמצרים והסורים יפלשו יחד.
את המכה האחרונה כולנו לא מפסיקים להרגיש, בבוקר השבת השחורה ההיא שטפו את העוטף אלפי מחבלים החמאס כשרק כמה שעות קודם עדיין חשבו במכלול שחמאס לעולם לא יעז לפתוח במתקפה כלפינו.
משאלת הלב לפיה ההיגיון הצרוף מנחה את העזתים שלא להרוס את חייהם כדי לפגוע בנו וכי ככל ויהיה להם יותר מה להפסיד כך יגבר הביטחון שלנו סימאה את עינינו לחלוטין.
במקום להביט למציאות בעיניים ולהתמודד איתה למרות המחירים הקשים הנדרשים בחרנו לספר לעצמנו סיפורים ולכולם היה נח. החמאס שיחק בנו עד הרגע האחרון והאדיר את התחושה שכסף יענה בשקט. המציאות האיומה שהכתה על פנינו בבוקר ההיא לא קראה תגר רק על החידלון המודיעיני כפי שרואים זאת רבים במערכת הביטחון היא קראה תגר על עצם התפיסה מול האויב. תפיסות העולם על טבע האדם והאויב נשענו על משאלת לב בלבד.
גם ביהודה ושומרון משהו משמעותי השתנה במלחמת התקומה. צה"ל פעל בידי קשה מאוד מול הטרור, ונמצא בעומק מחנות הפליטים בטול כרם נור א שמס וג'נין כבר למעלה משנה ברצף. למעלה מ-50 מחסומים שנפרסו שדרו מסר כי מה שהיה לא יהיה יותר.
היד הקלה על ההדק, הנוכחות הקבועה בג'נין, נור א-שמס וטול כרם יחד עם הקמת כ-100 חוות חקלאיות ברחבי האזור שינו את גרף הטרור בצורה דרמטית בתוך שנתיים אולם נראה כי גם למי שחווה אך לפני שנתיים וחצי את הגדולה שבזוועות אין את היכולת להיות ב-100% חדות לאורך זמן ארוך כל כך.
אולם, צבא המילואים נשחק, הגיבוי המדיני נגמר, אף אחד לא הולך לשום מקום, נשק רב זרם לשטח בחסות איראן. ושוב, הפיתוי להאמין שאפשר לייצר קיצורי דרך במאבק בטרור חזק מהכל.
אנחנו זוכרים כמובן שטרור אי אפשר באמת לבלום רק בכוח וצריך גם לגדוע את הרצון לפגע. אנחנו מספרים לעצמנו שאם נצליח לייצר בידול משמעותי בין "האוכלוסייה" ל"טרור" שהאוכלוסייה בג'נין וטול כרם תחייה את חייה במנותק ממחנה הפליטים ההרוס ותפסיק לתמוך בטרור. הסיפורים הישנים חוזרים.
אם נעודד את הכלכלה המקומית כך אנחנו מספרים לעצמנו כשהם צופים במחנות החרבים, יהיה להם מה להפסיד מהמשך דרך הטרור. זה גם משהו שכיף וקל לשווק לעולם שמאס במלחמה פה וזה גם ידחה את הקץ של קריסת הכלכלה הפלסטינית.
בשבוע שעבר הסביר אצלי בוועדה נציג הצבא כי הדרג המדיני הנחה לעודד בניגוד לחוק כניסה של ערבים ישראלים דווקא למקומות הללו כדי לחזק את הכלכלה.
האם יתכן שאותם ערבים ישראלים שישבו לקפה בג'נין יפגשו במי שינסה לשדל אותם לטרור? האם יתכן שדווקא חיזוק הכלכלה המקומית מעביר את המסר שרק מי שבפועל לחם בנו יפגע אבל נעשה הכל כדי שמי שתמך ועודד אותו יתחזק? האם זה מקרב או מרחיק אותנו מהמשך סביבה שתתמוך בטרור? האם יתכן שדווקא אם ניתן למציאות לעשות את שלה וסביבה תומכת טרור תשלם את מחיר הטרור זה יגרום להם לחשוב על זה פעמיים?
אלו שאלות שעם כל הכבוד הראוי לא נבחנו מספיק בכלים מקצועיים. על פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת אין שום הלימה בין מצב כלכלי לתמיכה בטרור.
בהיבט המוסרי, במציאות בה אנחנו עוצרים כל יהודי שיכנס לשטחי A ומעודדים בו זמנית ערבים לעשות זאת אנחנו יוצרים מצב בו בחסות מדינת היהודים יש שטח נרחב בו באופן רשמי אסורה הכניסה ליהודים בלבד על רקע גזעני.
זה לא קורה בטעות. הסיבה שבעטיה אסרה מדינת ישראל כניסת יהודים לשטחי A היא כי הסביבה הכללית בשטח מעודדת טרור ברמה כזו שזו סכנת חיים עבור יהודים להסתובב בו.
עידוד כניסה לערבים בלבד לתא השטח הזה הוא תמיכה דה פקטו ומתן פרס לטרור.
הנה, בחסות מדינת היהודים אפשר על ידי טרור לייצר שטח בו הכניסה ליהודים מסוכנת ואסורה על פי חוק. לא רק שהדבר לא יוביל להפסקת התמיכה בטרור, להיפך, הוא יחזק את מעמד המחבלים ככאלו שמצליחים להדיר יהודים מהמרחב ולהילחם במדינת ישראל בזמן שהחברה התומכת רק מרוויחה בחסות מדינת ישראל.
זהו עיוות מוסרי מהמדרגה הראשונה, אבל בעיקר קונספציה איומה שאת מחיריה אנו עלולים לשלם בריבית דריבית.
הגיע הזמן לזנוח את האשליות ולהבין שרק עבודה קשה וסיזיפית תוך גביית מחיר מכל מי שתומך בטרור תשנה את המאזן לטווח הארוך.