שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, מוצא את עצמו בשנה האחרונה בחזית כפולה - מצד אחד מאבק בתופעת המכוערת של האנטישמיות והאנטי-ישראליות - ומנגד גם הפגנות קשות שמגיעות עד לבני משפחתו.

בראיון באולפן ערוץ 7 הוא מדגיש כי השבעה באוקטובר לא יצר את האנטישמיות, אלא שימש כזרז שהצית דעות רדומות בקרב שונאי ישראל. "שבעה באוקטובר זה כמה שעות שבהן היה נדמה שישראל מובסת", הוא מנתח בקור רוח. "זה נתן כל כך הרבה כוח ותקווה לשונאי ישראל בעולם ועורר אצלם את כל הפנטזיות לראות את ישראל נמחקת מהמפה".

השר מצביע על העובדה שההפגנות ההמוניות ברחבי העולם החלו יממה בלבד לאחר הטבח, עוד בטרם נכנס צה"ל לעזה, מה שמוכיח כי מדובר בשילוב של תכנון מוקדם מצד חמאס וספונטניות של שנאה שהתפרצה. הפתרון, לשיטתו, דורש שינוי אסטרטגי בהסברה: לא עוד זעקת "גוועלד" על אנטישמיות, אלא חיבור האינטרס המערבי לאיום האסלאם הקיצוני.

אולם, בעודו נלחם על תדמיתה של ישראל בעולם, נאלץ שיקלי להתמודד עם חזית נוספת. המחאה נגד הרפורמה המשפטית והממשלה "חצתה קווים אדומים", לדעתו, והפכה למסע רדיפה אישי. "אני לא חושש פיזית", הוא מבהיר, "פשוט היה בעיניי מחריד לראות את רמת השנאה. לא ראיתי שנאה כזאת בעיניים בחיים שלי". אך השיא, מבחינתו, היה הפגיעה בילדיו. שיקלי מתאר מציאות בלתי נתפסת שבה מפגינים ארבו לילדיו, תלמידי כיתות א' ו-ד', בתחנת ההסעה לבית הספר במשך חודשים.

"זה סוג של טרור פסיכולוגי. מנסים למרר לא רק את החיים שלי אלא את חיי היקרים לי. אבל במקום להישבר זה מחזק אותי", הוא מדגיש.

השיחה גולשת באופן טבעי אל העבר הפוליטי ואל הקשר המורכב עם ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. שיקלי מבקש לדייק את הנרטיב ההיסטורי: "בשום שלב לא היינו חברים". עם זאת, הוא מודה כי הייתה הערכה מקצועית רבה ותקווה גדולה. הוא ראה בבנט ובימינה הבטחה לימין אידיאולוגי אמיתי, אך ההתרסקות הייתה כואבת. ההחלטה להצביע נגד הממשלה לא הייתה קלה והוא מודה שהופתע לראות כיצד הציבור שכח את כל ההבטחות שלא קוימו.

כיום, כשר בכיר בליכוד, שיקלי אינו חושש מהפריימריז המתקרבים וגם לא מהשמעת ביקורת על שותפיו לקואליציה. הוא מגדיר את עצמו כאיש ימין כלכלי ומדיני, ולא מהסס לתקוף את הגישה של מפלגות כמו ש"ס. "יש לנו אתגר משמעותי עם ש"ס, שרוצה לחלק תלושי מזון וחושבת שזה יפתור איזושהי בעיה", הוא אומר באמירה שעשויה לעורר סערה בקואליציה. "כדי לפתור בעיה של עוני צריך לדעת איך מעודדים מצוינות. תדאג שהילד ידע מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית. תסתכלו על המגזר החרדי בארה"ב - אין שם דבר כזה. משפחות חרדיות נמצאות שם בכל מקצוע אפשרי".

במבט לעתיד, ולמרות האתגרים הביטחוניים והפנימיים, שיקלי נותר אופטימי. הוא רואה את ישראל יוצאת מהמשבר של השבעה באוקטובר כשהיא מחוזקת, וטוען, אולי בניגוד לתחושה הרווחת, כי רמת השנאה הפנימית בעם דווקא ירדה ביחס לימי טרום המלחמה והאחדות רק הולכת וגוברת.