תגובה לנשיא העליון בדימוס אהרן ברק,
דבריך, שנכתבו מלב כואב, גרמו כאב גם לי.
במקום עם ישראל ומדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לפי חוקי היסוד של הקמת המדינה, יש בליבך "עם דמוקרטי ליברלי", שאני אינני חלק ממנו, ומדינה שצריכה להיות דמוקרטית, ליברלית, ואנשים כמוני אמורים להיות בה אזרחים מסוג ב' במקרה הטוב. אכן, זה מסביר בדיוק מדוע החלום שלך התרסק.
אפילו חילופי שלטון שאתה מייחל להם לא יצליחו להשליט מחדש את "העם הדמוקרטי ליברלי" על עם ישראל ומדינת עם ישראל, כפי שניסית לעשות במשך שנות דור.
אכן, התרסקות החלום שלך כואבת מאוד לך ולחבריך, אך אני מקווה ומתפלל שמתוכה תבוא צמיחה חדשה של זהות יהודית ודמוקרטית, שבה יהיה מקום גם לך וגם לי, ולדומים לנו במרחבי הדורות הצעירים בישראל.
תגובה לאלוף במיל' דני יתום,
דבריך נגד המתנחלים בחוות הבודדות, ובעד "היפרדות" מהפלסטינים, הכאיבו לי.
במשך שנים רבות, גם במערכת הביטחון וגם כחבר כנסת, הובלת את רעיון ההפרדה, עם גדר ההפרדה ועם תוכניות ההפרדה מ"אוסלו" ועד "ההתנתקות" מעזה.
התוכניות הללו הובילו במישרין לאסון הגדול בשבת שמיני עצרת, ולמלחמת התקומה הקשה שפרצה בעקבות הטבח. כל אדם סביר כבר הבין שרעיונות ההפרדה הם מתכון ברור לאסונות הבאים, שכן האסון נגרם דווקא ליישובי "עוטף עזה" וליישובי גבול לבנון, שרובם המכריע תמך בלב שלם בהפרדה, בהתנתקות ובנסיגות.
איך נשארת תקוע עם רעיונות ההפרדה גם לאחר שקרסו בטבח הנורא?
סע ליישוב מופלא, בתוך שטח ישראל, כמו בת חפר, שגדר ההפרדה שלך אמורה להפריד בינו לבין טול כרם, ושמע שם כיצד יורים עליהם מטול כרם מדי יום גם עכשיו.
כל "היפרדות" היא עצימת עיניים, ותוביל בהכרח לאסונות נוספים.
נסה לחשוב על תנאי בל יעבור אחד לכל "היפרדות", דרישה אולטימטיבית מהפלסטינים לבטל מצידם את "זכות השיבה" ליפו ולחיפה, שנקבעה בהחלטה 191 של האו"ם. אם הפלסטינים יבטלו בעצמם ומצידם את "זכות השיבה" לעכו, לאשדוד ולבאר שבע, אולי יהיה אפשר לנהל משא ומתן כלשהו על "היפרדות".
אך אין שום פלסטיני ושום ישראלי שמעלים על דעתם אפשרות כזאת, ולכן ברור שכל "היפרדות" היא עצימת עיניים ישראלית ומתכון ברור לאסון הבא.
רק ריבונות ישראלית מלאה, לפחות במרחבי שטח C הפתוחים, יחד עם החוות שמצילות את שליטתנו במרחב, יכולה להוביל להתפקחות פלסטינית ולדו קיום בעתיד.