המרחק בין פסוק י' -"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ". לפסוק י"א- "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו", לפי דעת מרבית הפרשנים והמדרשים הוא 40 שנה.
שלושת הפעלים הראשונים בתורה המתארים את משה הבוגר הם: וַיִּגְדַּל. וַיֵּצֵא. וַיַּרְא.
בשלוש מילים אלו אפשר לתמצת את תכונות היסוד של מנהיג אמיתי.
הראשונה- וַיִּגְדַּל. המנהיג נמצא במצב ובתהליך של צמיחה וגדילה. הוא מיועד לגדולות, הוא לומד כיצד מתנהלים מתוך גדלות, והוא חושב כגדול. במקביל לכל תהליך היותו גדול הוא שומר על המידה החשובה ביותר ההכרחית להיותו גדול- מידת הענווה, שהיא זו העושה את הגדולים- לגדולים באמת.
השניה- וַיֵּצֵא. המנהיג איננו נשאר מנותק ומסוגר, מנוכר למה שקורה סביבו. חי לו בשלווה ספון במגדל השן או בארמון שלו, תחת גפנו ותחת תאנתו, ומנותק ממה שקורה סביבו. מנהיג אמיתי יוצא אל השטח כדי לחוש אותו, 'להריח' מקרוב מה קורה, לנשום את האווירה. מנהיג אמיתי לא נשאר במשרד וניזון מטבלאות אקסל על המחשב או מדיווחים של עוזריו. מנהיג אמיתי חייב להיות מחובר לשטח בכל ההיבטים ועל כל המשתמע מכך, ולהיות קשוב ומודע לכל מי ומה שמתרחש סביבו.
השלישית- וַיַּרְא. לא די לו למנהיג בכך שהוא גדול ובכך שהוא יוצא מחוץ ללשכתו ולארמונו. עליו גם לראות, להתבונן, להביט ולהפנים את מה שהוא רואה. לעולם טוב מראה עיניים מכל דיווח אחר. המנהיג צריך לדעת על מה להסתכל, לראות היטב מה קורה, ולהבין את המשמעויות של מה שהוא רואה.
כל אלו- הגדילה, היציאה והראייה, הם שלבי היסוד מהות המנהיגות- לקיחת אחריות.
המנהיג לא מקבל את המצב כפי שהוא אלא מחפש לשנותו, לא מחפש את מי להאשים אלא לוקח אחריות ופועל לתיקון המצב. המנהיג מבין שבראותו מציאות לא תקינה- עליו מוטלת האחריות לתקן אותה, לפעמים גם במחיר אישי כואב. מצפונו של המנהיג מייסר אותו בראותו עוול וחוסר צדק.
מתוקף צו מצפונו וערכיו הוא יוצא לפעול ולעשות מעשה- הוא יתקוף את המצרי שמכה איש עברי, הוא יטען כנגד העברי המכה איש עברי, והוא גם יצא להגן על נערות זרות שהרועים הבוגרים מתנכלים להן.
הוא לא מסוגל לסבול רוע, חוסר צדק, ורשעות. בדמו זורמת שאיפת הצדק והיושר.
רק מנהיג שכזה הפועל מתוך תחושת שליחות עמוקה, ומתוך ענווה גדולה, יכול לעמוד מול הקב"ה המבקש ממנו לבצע משימה היסטורית, ובמקום לנפח את חזהו מרוב גאווה על כך שהוא נבחר למשימה הזו, לומר לקב"ה: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי?"
ארבעים שנה יחלפו מרגע לידתו של משה עד אשר יעמוד במבחן המנהיגות הראשון שלו, בצאתו מהארמון ובראותו את העוול שנעשה בחוץ.
ארבעים שנה נוספות יחלפו בהם יתמודד מול פרעה ומצרים, כדי להוביל את העם לחירות ולקבלת התורה.
ארבעים שנה נוספות יחלפו בהם יוביל את העם במדבר, ויראה כיצד דור יוצאי מצרים הולך לעולמו ודור חדש יכניס את העם לארץ.
באותן השנים יכשיר המנהיג את הלבבות, יתמודד מול אתגרים קשים, ויגדל את המנהיג שיבוא אחריו.
זה הדגם היהודי למנהיגות אמת היודעת שמנהיגות פירושה להיות שליח ציבור ו'עבד קדוש לעם קדוש', והיודעת לשלב באיזון והמינון הנכון בין אמונה וביטחון, ובין עוז לענווה.