רס"ן מ', סגן מפקד גדוד "שחר" בחטיבת החילוץ, שוחח עם ערוץ 7 בסיומה של השנה האזרחית החולפת שבה הגבול בין העורף לחזית היטשטש משמעותית.
עבור רס"ן מ' והגדוד שלו, השנה האחרונה התמקדה בעיקר בגזרת יהודה, שם ביצעו תעסוקה מבצעית אינטנסיבית וממושכת. "אנחנו כעשרה חודשים נמצאים בחטמ"ר יהודה ותופסים קו מבצעי", הוא מספר ומתאר מאות פעילויות נגד תשתיות הטרור הפלסטיניות, בדגש על מחבלי חמאס באזור חברון - כולל מעצר מבוקשים, החרמת אמצעי לחימה והחרמת כספי טרור בהיקפים גדולים.
אולם, הייחודיות של גדוד "שחר" באה לידי ביטוי ביכולת "לשנות פאזה" ברגע אחד. במהלך המערכה, כאשר העורף הישראלי ספג מטחי טילים מאיראן, לוחמי הגדוד נדרשו לעזוב את המשימות ביהודה ושומרון ולזנק לזירות פגיעה בערים בדרום. "זה פשוט קורה. עוזבים את הכל, באים מחליפים אותנו, ומשם אנחנו קופצים לגזרה האופרטיבית שלנו ומבצעים משימות חילוץ באשדוד ובבאר שבע".
המעבר הזה, בין עולם המעצרים והלחימה ההתקפית ביו"ש לבין עולם הצלת החיים בחילוץ, דורש מהלוחמים גמישות מנטלית נדירה. "זה שינוי פאזה", מודה רס"ן מ'. "כי תמיד אנחנו אומרים גם ללוחמים אצלנו: מפעילות של לקחת חיים ולפגוע במחבלים - אנחנו עוברים למוד של הצלת חיים תחת ההריסות".
לדבריו, הגדוד נערך והתאמן רבות לתרחישים הללו, ולכן ברגע האמת הצוותים לא הופתעו מרמת ההרס שגרמו הטילים או מהצורך המבצעי המורכב.
אך היה רגע אחד שבו גם ההכנות המדוקדקות ביותר לא יכלו לצפות את המציאות: השבעה באוקטובר. באותו בוקר נורא, רס"ן מ' מצא את עצמו בלב התופת של יישובי עוטף עזה, מבצע משימות חילוץ מסוג שלא נלמד באף קורס של פיקוד העורף. לא היה מדובר בחילוץ מהריסות של טיל, אלא בחילוץ משפחות תחת אש חיה של מחבלים שפשטו על הבתים. "לזה לא נערכנו", הוא מודה. "החילוצים לא היו של לכודים אלא בבארי ובמגן חילצנו משפחות תחת אש. זה סוג של פעילות שלא היכרנו אבל תפקדנו בה היטב".
כששואלים את רס"ן מ' מה מניע אותו להמשיך, להוביל ולפקד בתוך המציאות השוחקת והמסוכנת הזו, הוא מדבר על שליחות שחורגת מההיבט הצבאי הצר. עבורו, השירות הוא חלק מפסיפס גדול של גאולת עם ישראל וארץ ישראל. "קודם כל המשימה. מבין שאתה חלק ממשהו שהוא גדול הרבה יותר ממך ואתה מבין שאם לא אתה, אז אף אחד לא יעשה את זה", הוא מסביר.
מעבר לאחריות הפיקודית, רס"ן מ' יונק את כוחו מעולם הערכים הדתי והציוני עליו גדל. החיבור לאדמה והאמונה בצדקת הדרך הם המצפן שלו בלילות הארוכים של המעצרים ובשעות הקשות של החילוץ. "אני אוהב את המדינה ואת השורשים שלי - וכל מה שאנחנו עושים הוא חלק מקיום הצו האלוקי בתוך מערכת מאוד גדולה שמשפיעה המון".