בית המשפט העליון דן היום (שני) בעתירה שהוגשה נגד מדיניות התקצוב של מוסדות חינוך חרדיים.
לטענת העותרים, המוסדות החרדים אינם מלמדים לימודי ליבה בהיקף הנדרש בחוק.
הדיון, המועבר בשידור חי בפני השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ורות רונן, חושף פערים עמוקים בין משרד החינוך לרשתות החרדיות.
עמותת חדו"ש, שהגישה את העתירה נגד משרד החינוך, משרד האוצר ורשתות החינוך החרדיות, טוענת שמוסדות המוגדרים "מוכרים לא רשמיים" מקבלים תקצוב מלא למרות שאינם עומדים בחובת לימודי הליבה, לא משתתפים בבחינות מיצ"ב ואינם כפופים לפיקוח אפקטיבי.
"לא יכול להיות שמדווחים על 100% לימודי ליבה אבל אין מורים כשירים ללמד", אמרה נציגת העותרים בדיון.
נציגת משרד החינוך בדיון חשפה: "רק 8% מכלל בתי הספר של שתי הרשתות עומדים בתקן ההכשרה. שליש מהמורים אין להם בכלל הכשרה ללימודי ליבה".
עוד הוסיפה כי הייעוץ המשפטי סבור שאין מקום למנעד בין 75% ל-100%: "או שהרשתות זכאיות ל-75% או שהן זכאיות ל-100%".
רשתות החינוך דחו בתוקף את הטענות. נציג מעיין החינוך התורני (של ש"ס) טען: "אנחנו מקיימים את כל מבחני המיצ"ב הנדרשים. בשנת תשפ"ה התקיימו הרבה ביקורות והתוצאות העלו שאין פערים בין הדיווחים לבין התוצאות בשטח. איפה שהיו חריגות קוצצו תקציבים במאות אלפי שקלים".
לגבי הכשרת מורים לאנגלית, הוא השיב: "50% מהמורים בחינוך הרשמי לפי דוח מבקר המדינה אין להם הכשרה ללמד אנגלית. המחלוקת היא שהוצב רף שלא קיים אפילו במערכת החינוך הרשמית".
נציג החינוך העצמאי טען: "אחרי בדיקות של מאות בתי ספר, לפני כמה חודשים משרד החינוך נתן לנו רשימה של 8 בתי ספר שלפי בדיקתו לא מקיימים לימודי ליבה כנדרש. הרוב הגדול של בתי הספר לומדים לימודי ליבה ברמה טובה, בטח ביחס לשנים עברו".
הוא הוסיף כי "המדינה מפרה את חובתה ולא מפרסמת את התקנות של אופק חדש. אף אחד לא מתייחס אלינו".