שוטרים בתראבין
שוטרים בתראביןצילום: Dudu Greenspan/Flash90

האירועים בתראבין מחזירים את הפוקוס התקשורתי לעבר יחסי המגזר הבדואי ומדינת ישראל על רשויותיה. בראיון לערוץ 7 מספר מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יובל תורג'מן, על המציאות הפחות מוכרת בפזורה הבדואית.

תורג'מן דוחה בדבריו את הטענות להתנכרות של המדינה למגזר הבדואי וקובע: "מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בהרבה משימות לקידום וצמצום פערים בחברה הבדואית, החל מתכנית חומש כלכלית-חברתית של משרד התפוצות, כמיליארד שקל בשנה, תכנית שמתעסקת ברשויות המקומיות, בחינוך, ברווחה, בבריאות, בתעסוקה ועוד. בנוסף, המדינה מקדמת פיתוח תשתיות נרחבות במרבית הישובים. יש עבודות פיתוח, שיווק והסדרה. אמנם יש עוד דרך ארוכה והפערים עצומים, אבל המדינה משקיעה לא מעט".

בדבריו מדגיש תורג'מן כי "ברוב המוחלט של האוכלוסייה שאנחנו פוגשים, מדובר באוכלוסייה נורמאטיבית וחפצת חיים שהעבריינות והפשיעה בחרבה הבדואית משפיע עליה הרבה יותר מאשר על החברה הכללית, והם רוצים להיאבק בתופעות השליליות לא פחות מכל אחד אחר במדינה".

בהקשר זה מספר תורג'מן כי הוא עצמו שומע רבים ממנהיגי הרשויות הבדואיות שמבקשים משטרה הרבה יותר חזקה, איסוף כלי נשק לא חוקיים שפוגעים בחברה הבדואית עצמה. עם זאת הוא מציין כי יתכן ובמציאות שנוצרה באחרונה הקולות הללו פחות נשמעים, אך החברה הבדואית ככלל יוצאת נגד תופעות האלימות. "הם רוצים מלחמה בעבריינות, מלחמה בפרוטקשן ובנשק הלא חוקי. אני מכיר את זה אישית מתוך החברה הבדואית".

לשאלתנו, התייחס תורג'מן לסוגיית מאמציה של המדינה להסדיר קרקעות לבנייה, מאמצים שנתקלו בהתנגדות של הבדואים עצמם שסירבו להיקלט באדמות שעליהן יש טענות בעלות של שבטים בדואים אחרים. לדבריו הסוגיה עדיין לא נפתרה, אך ישנה התקדמות גדולה מאוד. תורג'מן מציין את תכנית המיקודים של השר שיקלי ובה הושקעו משאבי הסדרה בחמישה אזורים נרחבים בנגב, והמסרבים לעבור לאזורים המוסדרים נתקלים בצעדי אכיפה שיפוטיים מעבר לעצם העובדה שבקרוב לא תוכל המדינה להעניק שירותים כלשהם בפזורה הבלתי מוסדרת, ואכן "יותר ויותר משפחות עוברות למגרשי המגורים".

בדבריו לא מתעלם תורג'מן מהחסם המשמעותי של טענות הבעלות, טענות שנשמעות על ידי בדואים אך אין מאחוריהן כל הוכחה ראייתית של ממש, אך בפועל מונעות את מיצוי הפוטנציאל המלא של השטח לבנייה מוסדרת. תכנית המיקודים של השר שיקלי מתחילה לתת מענה גם לחסם זה, אך נראה שעדיין הדרך ארוכה והדברים אינם מתקדמים בקצב הרצוי.

על תחושת התסיסה הגוברת במרחב הבדואי אומר תורג'מן כי התחושה הזו נובעת מאכיפה שהחלה באחרונה מול הבנייה הבלתי חוקית ברמה שלא הייתה בעבר. כיום המציאות היא שכמעט ואין בניה בלתי חוקית שאינה מאותרת ומטופלת בתוך שנה, והמציאות הזו מייצרת תסכול ומירמור בפזורה הבדואית שאינה אוהבת את שינוי המדיניות.

בהתייחס לאתגר הנשק הבלתי חוקי קובע תורג'מן כי לא מדובר בשאלה אם ניתן או לא ניתן לבצע אכיפה אקטיבית בסוייה זו, אלא הדבר הוא חובה הכרחית עבור מדינת ישראל. "מדינת ישראל חייבת לאסוף את הנשק הלא חוקי ולעקור את התופעה הזו של כמות אדירה של כלי נשק, כאשר גם אנשים נורמטיביים לכאורה מחזיקים נשק לא חוקי".

גם בסוגיה זו, הוא אומר, ראשי המגזר הבדואי מעוניינים באכיפה אפקטיבית שתבלום ותצמצם את התופעה הפוגעת בראש ובראשונה בבדואים עצמם. "שמעתי ראש רשות שמלין על כך מול אנשי המועצה שלו וקורא להילחם בתופעה שבה כתשעים אחוז מהמשפחות מחזיקות בנשק לא חוקי שפוגע בילדים שלהם". לדבריו ההתמודדות אכן לא תהיה פשוטה, אך גם אם יהיה צורך לעבור מבית לבית כדי לקחת את הנשק, הדבר ייעשה, אם כי התרחיש הרצוי ביותר הוא שהחברה הבדואית עצמה תפעל להבראת עצמה גם בסוגיה זו. "אני מצפה שמשפחה לא תרצה שלילד שלה יהיה נשק בבית או בחצר, כי היא תבין את הנזק וההפסד שבזה. אם יצטרכו לעשות פעולה כירורגית של איסוף נשק זה יהיה הרבה יותר מורכב ויפגע בחיי האנשים ורצוי שהאוכלוסייה תבנה מנגנונים בריאים משל עצמה כי מדובר באוכלוסייה שרובה חפצת חיים".

לשאלתנו אם יש גורמים שמסיתים ומתסיסים במכוון את האוכלוסייה הבדואית, מעריך תורג'מן שאכן ישנם גורמים כאלה כדוגמת התנועה האיסלאמית ודומיה שמנסים לרכב על גב התסכול, כהגדרתו. עם זאת הוא מציין את לקחי השנתיים של המלחמה: "ראינו את ההתעוררות של החברה הבדואית בשומר חומות, התעוררות שטופלה, והחברה הבדואית עצמה הייתה מובכת מהעניין וראינו את ההתגייסות של החברה הבדואית במלחמה האחרונה. מדובר בישובים שלמים, מאות ואלפי אנשים שיצאו בשבעה באוקטובר להצלת אנשים מהעוטף, התנדבו להביא כלי רכב וג'יפים, מעבר למה שפגשנו אותם כשוטרים, אנשי מד"א וכבאים. פגשנו אנשים שראו את המדינה בשעתה הקשה והתגייסו בצורה מדהימה. היה ברור להם שהם צריכים לעמוד בשעה הקשה הזו לימין המדינה. את הניצוץ הזה צריך לנצל. החברה הבדואית רוצה להיות חלק מהחברה בישראל. הם יודעים שמייצרי האנרכיה פוגעים בהם והם צריכים להיאבק בהם".