בעוד הדיון הציבורי סביב גיוס חרדים מתמקד בחובת השירות ובמספרי המתגייסים, בארגון הנחשונים מבקשים להפנות את תשומת הלב לשאלה שלדבריהם קובעת את הצלחת המהלך - מה קורה לחייל החרדי ביום שאחרי השחרור.
במכתב שנשלח ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת בועז ביסמוט, מציגים ראשי הארגון זווית שונה. לדבריהם, בלי ליווי אזרחי רציף לבוגרי השירות, לא ניתן לדבר על הצלחה אמיתית בגיוס חרדים לצה"ל.
על פי הנתונים שהוצגו, צעירים חרדים ששירתו שירות משמעותי נתקלים לאחר השחרור בקשיים משמעותיים. חלקם שבים לקהילות המתקשות לקבל את דרכם החדשה, אחרים נותרים ללא מענה במעבר לאזרחות. רבים מתמודדים עם פערי השכלה, קושי בשוק העבודה, אי יציבות כלכלית ותחושת ניכור.
בארגון מדגישים כי "השירות הצבאי לבדו אינו מבטיח עתיד יציב. ללא תמיכה אזרחית אמיתית, יש בוגרים שמוצאים את עצמם במצב קשה אף יותר מזה שבו היו לפני הגיוס. מציאות זו אינה משפיעה רק עליהם - אלא גם על הדור הבא, שמתבונן בהם ושואל את עצמו האם הבחירה להתגייס אכן משתלמת".
מנכ"ל הארגון אלון שמיר ומייסד העמותה אריה עמית כתבו לוועדה כי "המציאות בשטח ברורה: ברגע שהבוגר חוזר לאזרחות, הוא זקוק לכתובת קבועה, לליווי אישי ולתחושת יציבות". לדבריהם, הנחשונים פועלים מדי יום כדי לסייע לבוגרים בבניית מסלול לימודים מותאם, בהשתלבות בעבודה איכותית ובחיבור מחודש לקהילה תומכת.
עוד הדגישו כי "ההשתלבות באזרחות נעשית למי שמעוניין בכך בלבד, ללא הסללה או כפייה". עם זאת, על סמך היכרות עם השטח הם מציינים כי רוב הבוגרים מעוניינים להשתלב במידה כזו או אחרת בלימודים, בתעסוקה ובחברה הכללית.
לצד זאת, מודים בארגון כי ישנם גם מקרים בודדים של בוגרים שבוחרים לחזור לאחר השחרור לסביבה שממנה באו טרם השירות הצבאי.
הארגון מסכם כי "שינוי הגישה הוא הכרחי. הצלחת הגיוס אינה נמדדת רק במספר המתגייסים, אלא בשאלה מה קורה לאחר השחרור: האם הבוגר מצליח להתחיל ללמוד, האם הוא מוצא עבודה יציבה, והאם הוא משתלב בחברה הישראלית לאורך זמן".