אל"מ במיל' רונן כהן, בעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מפרט בשיחה עם ערוץ 7 את השאלות אותן תצטרך ועדת חקירה להעלות על שולחן הדיונים סביב הימים שקדמו לטבח השבעה באוקטובר.
את דבריו פותח אל"מ במיל' כהן בשאלת המעטפת הנוגעת ליישומן של מסקנות ועדת החקירה. הוא קובע כי עוד לפני שאנחנו קורעים את העם בשאלת זהותם של המשתתפים בועדת החקירה וסמכויותיהם, יש להתבונן לאחור, אל ועדת וינוגרד, שעסקה במלחמת לבנון השנייה, ולראות שדבר מכל מסקנותיה לא יושם, ואלו אותם אלמנטים שהובילו אותנו לכשל הנורא של השבעה באוקטובר. "שום דבר לא קרה, ובנוסף, כל הסוגיות הלכו והתדרדרו", הוא קובע.
לדבריו, רבים רואים בועדות החקירה כאלה שנועדו לעריפת ראשיהם של בכירים כאלה ואחרים, אך מעבר לכך בפועל דבר לא קורה. "אני לא יודע אם להאמין לכל אלה שמדברים על חשיבות ועדת חקירה לתיקון דברים, כי אחרי שעורפים ראשים לוקחים את החומר של ועדת החקירה, מכניסים אותו לכספת ושם הוא מעלה אבק".
"ועדת החקירה תצטרך לקבוע גם איך מיישמים ולא רק להמליץ", אומר כהן וקובע כי יהיה צורך לחייב הוצאת דו"ח מסודר אחת לחצי שנה, ובו יהיה מעקב מחייב של מי שביצע את תיקוני הליקויים ואיך בוצעו הדברים, מאחר ומדובר בתיקונים שיימשכו לאורך שנים רבות. אם לא יהיה מנגנון שכזה, המציאות של ועדת וינוגרד תחזור על עצמה, מזהיר כהן וקובע כי כבר כעת ניתן להחליט שבמקום להקים ועדת חקירה יתלשו את העמוד הראשון מדו"ח ועדת וינוגרד ושם ימצאו את כל המסקנות הרלוונטיות גם לשבעה באוקטובר.
בהתייחס לתוכן הסוגיות שעל ועדת חקירה יהיה לדון בהן מחלק כהן את הדברים לשלושה ערוצים מרכזיים, כאשר "הארוך והממושך ביותר הוא התהליך שאירע בצבא. שם אנחנו צריכים להבין מה הביא אותנו למצב של השבעה באוקטובר מבחינת ערכי צה"ל, מבחינת מקצועיות עד רמת החייל הבודד, למה זה הלך והתדרדר, למה כוננות עם שחר, שבתקופת לבנון הייתה אבן יסוד שבה כולם קמים לעמדות עם שחר, מניעים טנקים עם תחמושת עד זריחת השמש ואחר כך עושים סריקה סביב העמדה, הגיעה למצב שבו היום זה חמישים אחוז מהכוח, לא מניעים כלים, חוזרים לישון, זו התדרדרות שצריך להבין למה היא קרתה".
בנוסף מציין כהן את ההתדרדרות הערכית שחלה בצה"ל וגם היא צריכה להיבחן היטב. בנוסף יש לחקור את סוגיית התכניות האופרטיביות להגנה והתקפה ולמוד את סוגיית המודיעין וההונאה שבה נקט חמאס מול צה"ל.
על כל אלה מדגיש כהן בדבריו כי מדובר בסוגיה לא פשוטה שכן חזינו כיצד אחרי הדו"ח שהנפיק הרמטכ"ל הרצי הלוי הגיע דו"ח האלוף תורג'מן וקבע שהדו"ח זוהם, מה שלא היה בעבר בצה"ל. מציאות זו הופכת את בדיקת הצבא לאתגר מורכב ולא פשוט. כהן מציין כי בהקשר זה של בחינת תפקוד הצבא יצטרך להיבחן גם השב"כ על מעורבותו באירועים.
הערוץ השני שאותו יש לבחון הוא הערוץ המדיני, שגם הוא לא פשוט לבחינה, שכן עד כה מעולם לא התקיימה בחינה מעמיקה של ערוץ זה. "בועדות וינוגרד ואגרנט לא עסקו בנושא המדיני. וינוגרד דיבר על יחסי צבא-ממשלה אבל לא עסק בתהליכים מדיניים. אם יטפלו בערוץ הזה זו תהיה הפעם הראשונה שמישהו בוחן את התהליכים העוברים בדרג המדיני, את התפיסה המדינית ביטחונית שהובילה הממשלה לאורך שנים. זה אירוע מורכב לבדוק אותו", אומר כהן.
"הערוץ השלישי, שגם הוא לא נבדק מעולם ועלול לגרום להרמת גבות ולתהיות, הוא הערוץ המשפטי. השפעת מערכת המשפט, בעיקר בג"ץ והיועמ"שים הקשורים לענייני ביטחון ומלחמה. איך הם השפיעו על הצבא מרמת התגובה של החייל הבודד ועד היכולת לתקוף כשיש חטיפה בהיקף גדול כל כך. מערכת המשפט התערבה יותר ויותר לאורך השנים וצריך לבדוק אותה", אומר אל"מ במיל' כהן ומזכיר כי מעבר לכך שהמעורבות המשפטית מעולם לא נבדקה, לא ניתן להתעלם מכך שהמערכת הזו היא זו המבקשת לקבוע את זהות החוקרים, כפי שהיה בעבר. "אנחנו רואים איך באירוע הפצ"רית, שהוא קטן ביחס לשבעה באוקטובר, הם יודעים להגן אחד על השני ולטשטש את הכול, אז איך נמצא צוות בראשות שופט חזק מספיק שיעקוב אחרי תהליכים לאורך שנים? זה בהחלט אירוע מורכב".
סוגיית האמון הציבורי בועדת החקירה לא נעלמת מעיניו של כהן המציין כי בועדת חקירה ממלכתית יתקשה חלק ניכר מהציבור להאמין, מאחר והציבור שאינו מאמין לבית המשפט והעומד בראשו, הולך ומתרחב. מנגד, ועדה שוויונית כפי שמציע ראש הממשלה המבקש גם לעמוד בראש הועדה שתקבע חלק מהנציגות בה, תהיה גם היא בעייתית בשל מעורבות זו.
עוד מציין כהן את הקושי של ועדה שוויונית להגיע להסכמה בין הצדדים. "נציגי הימין יביאו אנשים שיש להם ביקורת חזקה על הצבא, והאופוזיציה תביא אנשים מסוגו של ידלין, והשאלה תהיה איך מובילים את החקירה ואיך מגיעים למסקנות בלי שאחד ינטרל את השני". במציאות כזו יהיה אתגר משמעותי בקביעת דרכי פעולתה של הועדה.
ובאשר לקושי אותו ציין כהן בתחילת דבריו, הקושי לראות את מסקנות הועדה מתיישמות אחרי שהעם נקרע בשאלת זהות חבריה של הועדה, הוא אומר כי אכן זהו חשש משמעותי מאחר ובכירי המערכות רוצים להטביע חותם יצירתי משלהם ולא לפעול על פי תכתיבי דו"חות שנקבעו בידי אחרים.
עוד שאלנו את כהן אם הועדה תוכל להתייחס לחשש לזדון שקדם לשבעה באוקטובר, או רק לכשלונות שאירעו בשוגג. לדבריו "ועדת חקירה תצטרך להניח את האפשרות של זדון כאופציה וגם אם היא תציין שיש ספק וחשד זו תהיה אמירה מאוד חזקה".
עם זאת הוא מדגיש כי הוא עצמו "לא מאמין שיש זדון לפני השבעה באוקטובר, אבל מאמין בכל ליבי שבמהלך המלחמה היה זדון להפסיק את המלחמה, בעיקר במהלך אירוע הפצ"רית והיועמ"שית. לא סתם מפיצים סרטון כזה", הוא משוכנע וקובע כי המאמצים לקדם מדיניות של קבלת תכתיבי חמאס, הימנעות מתקיפת חיזבאללה ונסראללה, מעבר לשיטת הפשיטות למרות שהיה ברור ששיטה זו לא תוביל לכלום, אירוע כוח מאה, המעצרים בפרשת קטאר, "כל אלה נועדו להביא להפלת הממשלה ועצירת המלחמה, ואת זה אני רואה כזדון ובגידה לכל דבר, ולא ברור שועדת חקירה תבדוק גם את זה".