חמאס לא מתנצל - הוא כותב היסטוריה חדשה, דו"ח חדש שפורסם השבוע בעזה חושף את מה שישראל צריכה להפנים מזמן- חמאס לא רק שלא מתחרט על מתקפת ה- 7 באוקטובר, הוא גאה בו, ואף מתכנן את השלב הבא ומשכתב את ההיסטוריה כך שתתאים לנרטיב הרצוי לו. אם לא נעצור את זה עכשיו, זה ימשיך לחלחל לנרטיב שכבר זוכה לסוג של לגיטימציה בזירה הבינלאומית.
לפני עשרה ימים פורסם דו"ח שנתי חדש של חמאס תחת הכותרת "הסיפור שלנו - מבול אל-אקצא, שנתיים של עמידה איתנה ורצון לשחרור". המסמך, בן 42 עמודים, אינו עוד חוברת תעמולה רגילה, אלא מסמך תודעתי מתוזמן היטב, מלוטש, מתורגם לאנגלית, ממוסגר במונחים משפטיים וצבאיים - ומיועד לזירה הבינלאומית לא פחות מאשר לעזה ולערבים באזור, הוא מיועד לוושינגטון, ללונדון, פריז ולז'נבה.
הדו"ח נועד למטרה אחת ברורה- לקבע את חמאס כגורם מדיני לגיטימי שאי אפשר לעקוף. הדו"ח מנסה לדבר בשפת מדינות, ולא בשפת הטרור. החמאס ממסגר את מתקפת ה- 7 באוקטובר כהתנגדות לגיטימית, את צה"ל כצבא כובש המבצע טיהור אתני, ואת חמאס כשחקן אחראי שמתנהל בתיאום עם יוזמות בינלאומיות ומתווכים.
מה באמת מסתתר בין השורות של הדו"ח הזה?
1. לגיטימציה להרס עטופה בנימוקים "היסטוריים"- הדו"ח מגדיר את 7 באוקטובר כתגובה "טבעית והכרחית" ל-77 שנות כיבוש. החמאס עושה מאמץ שיטתי להסיט את השיח מהאירוע עצמו, אל "שורש הבעיה". שום אזכור לרצח להתעללות בנשים, ילדים או אזרחים. הטבח מעוות, מרוכך, וממוסגר ומנוסח כמאבק של "התנגדות צודקת".
2. הכחשה והיפוך אשמה, דיסאינפורמציה שיטתית- בפרק מיוחד המוקדש ל"חקירה", נטען שישראל המציאה, סילפה ויזמה קמפיין שקר על חמאס. הדו"ח לא רק מכחיש את פשעי מתקפת ה-7 באוקטובר, הוא תוקף את עצם הלגיטימיות של ההאשמות, טוען שאין הוכחות, מערער את העדויות, ומנסה לייצר ערפל מוסרי שאמור לטשטש את האמת.
3. הפיכה עצמית ל"מדינה"- המסמך ערוך, מסודר וכתוב בשפה מדינית-בירוקרטית לא מיליטנטית. מדובר בניסיון מכוון להציג את חמאס לא כארגון טרור אלא כגוף פוליטי-מדיני, הפועל על פי כללי משחק מוכרים, כולל ניתוחים של צעדים מדיניים, שיח עם מתווכים, וקבלת יוזמות כמו "תכנית טראמפ" ובלבד שהתוצאה לא תביא לפירוק חמאס או הדרתו. הוא גם קורא לפלסטינים לתמוך בחמאס שרק הוא הצליח לרומם את קרנם בעולם במקום שאחרים נכשלו.
4. שימוש בנתונים ובמספרים כהוכחה ל"פשעי מלחמה"- הדו"ח כולל נתונים דרמטיים: 67,000 הרוגים ו-169,000 פצועים, נכון לאוקטובר 2025. המספרים נועדו לא לאינפורמציה אלא בעיקר לרושם. הם ממלאים תפקיד נרטיבי, מגויסים ליצירת כתב אישום מוסרי ומשפטי נגד ישראל, תוך טשטוש מוחלט של ההבחנה בין מחבלים לאזרחים.
5. ניסוח מדויק לקראת "היום שאחרי"- אחד הפרקים המשמעותיים ביותר מתייחס ל"תכנית טראמפ" שהוצגה, לפי הדו"ח, בספטמבר 2025. חמאס מברך בה על הפסקת האש, על מניעת העקירה, על פתיחת המעברים ועל שחרור האסירים, אבל מבהיר חד-משמעית: לא נקבל אפוטרופסות, לא נקבל כפייה בינלאומית, לא נודח מהשלטון. כלומר, אפשר לדבר, אבל לא על פירוק או פירוז (אולי חלקי וסמלי) או שינוי עומק.
זה לא נייר עמדה מנותק אלא תוכנית תודעת המתקפה הבאה- הדו"ח נכתב כדי להגיע לתקשורת הבינלאומית, לחוקרי זכויות האדם, לחברי פרלמנטים, לשופטים בהאג. לגייס אותם לטרלול שחמאס לא רק שורד הוא בונה את הנרטיב הכביכול לגיטימי שלו לעולם.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר אדישה. ברמה המדינית, הדיפלומטית וההסברתית, המסמך הזה צריך להיות תמרור אזהרה אדום ומהבהב לכל השותפים במימוש שלב ב של ההסכם ובעיקר אמור לשמש את הצורך והסיבה המהותית והבסיסית לפירוז ופירוק ככל שניתן של הגוף המכונה חמאס ובעיקר לחלחל לתודעה של המדינות שחתמו על ההסכם.
השלב הבא כבר התחיל, הוא לא רק בשטח אלא בתודעה. וישראל, חייבת להתעשת ומהר ולעמוד על עקרונותיה הברורים ובראשם פירוז ופירוק החמאס לאלתר.
קובי אלירז שימש כיועץ לענייני התיישבות תחת שרי הביטחון משה (בוגי) יעלון, אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו וכיועץ לשר הביטחון נפתלי בנט לענייני שטחי C