מותו הטרגי של הנער יוסף אייזנטל ז"ל תחת גלגלי האוטובוס הוא לא רק אסון אנושי קורע לב, אלא תמרור אזהרה בוער לחברה הישראלית כולה.
מעבר לכאב על אובדן חיים צעירים, מרחפת מעל האירוע עננה כבדה של שתיקה תקשורתית וציבורית המעלה שאלה נוקבת: האם בתוך המאבק הפוליטי הישראלי של שנת בחירות, ערכם של חיי אדם הפך להיות תלוי בשיוכו המגזרי?
קשה לנתק את האירוע הקשה מהאווירה הציבורית המורעלת השוררת בישראל. כאשר קבוצות מחאה כדוגמת "אחים לנשק" ומחאת קפלן, בגיבוי שופרות בתקשורת המגויסת, מנהלות קמפיין דה-לגיטימציה חריף נגד הציבור החרדי והדתי, התוצאה היא שחיקה מסוכנת של האמפתיה הבסיסית. כשציבור שלם מוצג כ"אויב הדמוקרטיה" במטרה להפיל את שלטון הימין ולהפר את הברית בין המגזרים, המרחק בין הסתה מילולית לאדישות לחיי אדם מצטמצם. דמו של נער חרדי, כך נדמה, "זועק" פחות בחדרי החדשות מאשר דמם של אלו השייכים למחנה ה"נכון".
כדי להבין את גודל העוול, די להשתמש במבחן היפותטי פשוט: אילו הנסיבות היו הפוכות. דמיינו נהג אוטובוס חרדי, מתנחל או איש ימין הפוגע במפגין בולט ממחאת קפלן. האם היינו עוברים על כך לסדר היום? התשובה ברורה: האדמה הייתה רועדת. כותרות ראשיות היו זועקות על "התפרקות הסדר הדמוקרטי", וזעזוע עמוק היה ממלא את המרחב הציבורי. באופן דומה, אילו ערבי מהפזורה או מיהודה ושומרון היה נדרס בנסיבות דומות, התקשורת הייתה מביעה שאט נפש והמדינה הייתה בוערת על הזלזול בחיי אדם, על הפגיעה בתדמית של ישראל בעולם שמגנה רצח של ערבי על לא עוול בכפו. אולם כשמדובר בנער חרדי, הגינוי הרפה וקבירת הידיעה בתחתית מהדורות החדשות מעידים על צביעות נוראית. השתיקה הזו אינה מקרית; היא תוצאה של דה-הומניזציה שגורמת לאנשים לשכוח שכולנו יהודים וכולנו אחים.
אל מול גלי השנאה והניסיונות להפוך את הציבור החרדי למטרה, חשוב לזכור כי אחינו החרדים מהווים עמוד שדרה רוחני ומוסרי של עם ישראל, כפי שהתבטא ראש הממשלה שמכוח התורה שנלמדה במסירות נפש בכל הדורות אנחנו היום כאן במדינת ישראל.
עלינו לזכור כי מי שמבקש היום לצייר את דמו של הנער החרדי כזול יותר, הוא אותו גורם שביקש אתמול להכתים ציבור שלם של מתיישבים ואנשי הציונות הדתית - השותפות שלנו אינה רק פוליטית, אלא ברית גורל המבוססת על תורה אחת וערכים נצחיים ששום קמפיין לא יצליח לשבור. החוסן של המגזר האמוני הוא ששומר על הגחלת היהודית דורות על גבי דורות. המשיכו בדרככם הגאה והאיתנה, מתוך ידיעה שעם ישראל חי בזכות דבקותכם במסורת ובאמונה, וכי שום מכונת הסתה לא תוכל למחוק את הברית העמוקה שבין חלקי העם הזה.
יוסף אייזנטל ז"ל לא היה רק נער חרדי; הוא היה יהודי, בן, ואדם. אסור לזרוק את אסונו לבור! ההתעלמות מהטרגדיה שלו בחסות אג'נדה פוליטית היא חרפה מוסרית. הגיע הזמן שנדרוש דין אחד וצער אחד לכל אזרחי המדינה. אסור לנו לאפשר למכונת ההסתה להשכיח מאיתנו את האמת הפשוטה: יהודים אנחנו, ודם אחד לכולנו.