
את הרב אורי לופיליאנסקי הכרתי לראשונה לפני 27 שנה, ממש מראשית דרכו כמייסד מפעל חייו המופלא, ארגון יד שרה.
מסתבר שאבי היה בקשר אתו ממש בחבלי הלידה של הארגון, ותרם לו מכשירי א.ק.ג. לטובת הציבור. באותו אירוע מכונן, הרב אורי זצ"ל [כמה קשה לי לכתוב כך] פגש אותי בתחנה המרכזית בירושלים, וליווה אותי באופן אישי לטקס מיוחד שערכו לכבוד אבי לאחר פטירתו בטרם עת ממחלת לב. המחווה הזאת של הכרת הטוב לאבי ריגשה אותי במיוחד, כיתומה טרייה.
כבר במפגש הראשון, התרשמתי מנועם הליכותיו, מחיוכו הרחב, ומהיחס המיוחד שנתן לכל אדם באשר הוא. הוא התנהל באלגנטיות ובאנושיות אין קץ, כל מי שהכיר את דמותו בוודאי היה אומר עליו 'ראו מה נאים מעשיו של זה,' ובכך קידש שם שמיים באופן אמתי.
אורי הקדיש את חייו למפעל חסד ענק, שלא הבדיל בין דם לדם, נכנס לתחומים שהיו יתומים עד אז, בעיקר תחומים הקשורים לאיכות החיים, ובזה העניק שירות ענק לציבור רחב מאד, מתוך דאגה אמיתית לאדם, מתוך ענווה והתמסרות אין קץ.
אמי עשתה לה מנהג קבוע לתת תרומה ליד שרה בכל אירוע משמח או עצוב. היא הייתה שולחת מכתב תנחומים או מזל טוב למשפחה, ומצרפת אליו אישור של התרומה למשפחה האבלה או החוגגת. גם אני 'אימצתי' את המנהג הזה, וכאשר פתחתי מרפאה בהתנדבות בישיבת שעלבים לטובת האברכיות, עוד בצעירותי, בקשתי בתמורה שהמטופלות שלי תתרומנה סכום כלשהוא ליד שרה.
הרב אורי זצ"ל למד בישיבת אופקים אצל גיסי היקר, ראש הישיבה, הרב יעקב הורביץ זצ"ל. במשך תקופה קצרה, כאשר בעלי הגיע ללמוד בישיבה של גיסו , הוא למד חברותא עם הרב אורי זצ"ל. הרב אורי ניסה 'לשרוף' אותו ללא הצלחה, ולאחר שבעלי חזר ללימודיו בישיבת הגולן, הוא המשיך להתכתב אתו בנושא, ללא הועיל.
הרב אורי זכור לטוב על הדוגמה האישית שנתן כשנמנע מהושטת יד לשולמית אלוני בטקס שהתקיים בנוכחותה, והוא דאג לדבר אתה קודם על כך ולקבל את הסכמתה כדי שלא לבייש אותה. במה אדם נבחן אם לא במידותיו? ולרב אורי זצ"ל היו מידות נפש נעלות.
בשנים האחרונות אני זוכה לנהל את בית ההחלמה ללידות שקטות שהקים הרב אורי זצ"ל. ברחוב ירמיהו 33, בסמוך לכניסה לעיר, עומד בניין רב קומות שהוקם בחסותו של ארגון יד שרה, והוא משמש כבית מלון מן המניין עם אגף שיקומי והכל בטוב טעם. המקום מרהיב ביופיו ובעיצובו, יש בו בריכה מחוממת טיפולית, חדרי פיזיותרפיה, סאונה, ואגף שיקומי שלם, לצד חדרי אוכל ולובי מפוארים וחדרים רחבי ידיים באבזור מודרני.
מגיעות לשם לא מעט נשים שחוו את החוויה הקשה של לידה שקטה המקום מציע לאשה אווירה רגועה, מפנקת, ומעצימה, עם מרגוע פיזי וליווי רגשי. עבורי זאת זכות גדולה לנהל את הצד הרפואי של בית המלון הזה. [מהסטטיסטיקה הצרה שאני עשיתי, ולאחר עיון בתיקי האשפוז שעברו דרכי השנה, נדמה כי מספר הלידות השקטות עלה באופן משמעותי בשנת תשפ"ה, ואין זה פלא.]
אשרי מי שעוזב את העולם הזה עם תיקים עמוסים בזכויות מצוות וחסדים. אין לי ספק שמפעל החסד שהקים בעשר אצבעותיו כאברך צעיר, ימשיך בדרכו, ויוסיף להאיר באורו המיוחד לנצח נצחים.
יהי זכרו ברוך.