רועי מחלוף, מורה לחינוך פיננסי בישיבת חיצים, שוחח איתנו בועידת "הפרעה טובה" של הישיבה וערוץ 7 על תפיסת העולם החינוכית שלו בין עולם העסקים הקר לבין הלב הפועם והסוער של מתבגרים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז.
השיחה נפתחה בנתון מפתיע, כמעט פרדוקסלי: השיעור האהוב והנחשק ביותר בקרב תלמידי הישיבה הוא דווקא זה העוסק בנושאים הנתפסים לעיתים כ"יבשים" למדי - חינוך פיננסי. "לדעתי כל תלמידי ישראל צריכים ללמוד חינוך פיננסי", הצהיר מחלוף בפתח דבריו, וחשף כי בישיבה הפך המקצוע הזה לאבן שואבת. התכנים, כך מתברר, רחוקים מלהיות תיאורטיים בלבד. התלמידים צוללים לעולמות של בניית תקציב, צרכנות נבונה, הבנת תהליכי הגלובליזציה וניתוח שוק התעסוקה העתידי בעידן של בינה מלאכותית ורובוטיקה.
לחצו כאן לפרטים נוספים על הלימודים בישיבת חיצים
מחלוף מספר על ההתפתחות הטבעית של המקצוע לכדי מגמת יזמות עסקית, חידוש שנפתח השנה עבור תלמידי כיתות י"ב. במגמה זו, המטרה היא להעניק לנערים ארגז כלים שרבים מהמבוגרים היו חולמים לקבל בתחילת דרכם. "אנחנו בעצם רוצים לתת לנערים את כל מה שאתה ואני היינו רוצים ללמוד לפני 20 שנה", הסביר מחלוף. הדגש הראשוני הוא דווקא על הפן המנטלי והאישיותי - ההתמודדות עם הכישלון.
בעולם העסקי, שבו הסטטיסטיקה מלמדת על הצלחה אחת מתוך ארבעה ניסיונות שיווק, היכולת לספוג "לא" ולהמשיך הלאה היא קריטית. רק לאחר בניית הקומה האישיותית הזו, עוברים התלמידים ללמוד פרקטיקה: שיווק, ניהול עסק קטן שבו הבעלים הוא "גם המזכירה, גם המנהל וגם שוטף הרצפה בסיום היום" לצד טעימות מעולם ההשקעות דרך ספרות כלכלית קלאסית.
החיבור הייחודי שמביא איתו מחלוף הוא הממשק שבין העולם הפיננסי לעולם הפרעות הקשב. כמנהל קליניקת "קשב 360", הוא מזהה קשר ישיר בין המנגנונים הנוירולוגיים של ההפרעה לבין התנהלות כלכלית שגויה. "בגלל שאני כל כך מבין את ההפרעה, אני יודע שחלק ממנה הוא אימפולסיביות", הוא מפרט. הדוגמה הקלאסית שהוא מציג היא של נער שנכנס לחנות ורוכש טלפון יקר ללא כל תכנון מוקדם, פשוט כי "התפקודים הניהוליים לא הכינו אותו לרגע הזה".
באמצעות החינוך הפיננסי, מחלוף למעשה מאמן את אותם תפקודים ניהוליים, כאשר התלמיד נדרש לתכנן תקציב חודשי, להשוות מחירים או לחפש אלטרנטיבות יד-שנייה, הוא למעשה מתרגל שליטה באימפולסיביות, מיומנות שחיונית עבורו הרבה מעבר לגבולות חשבון הבנק.
האתגר הגדול ביותר, מודה מחלוף, הוא הכניסה לכיתה והמאבק על תשומת הלב. "כשאני מורה ואני נכנס לכיתה, התחרות האמיתית שלי היא מול הסמארטפון".
לחצו כאן לפרטים נוספים על הלימודים בישיבת חיצים
הפתרון שלו נעוץ בשילוב של טכנולוגיה ופסיכולוגיה. הוא רותם את הבינה המלאכותית ליצירת מצגות וסרטונים ויזואליים מרהיבים, ומשתמש בתיאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר כדי לבנות שיעורים שפונים לכל סוגי הלומדים - המתמטיים, המרחביים והמוזיקליים. מעבר לטכניקה, הוא סומך על מנגנון ה"היפר-קשב" המוכר אצל בעלי הפרעות קשב: היכולת להתרכז בצורה אבסולוטית בנושא שמעורר עניין ותשוקה. "אני רק צריך למצוא מה הנער אוהב ולמה הוא יכול להתחבר".
בחלקו השני של הראיון, מספק מחלוף הצצה לאחת השיטות המתקדמות ביותר המיושמות כיום בטיפול בהפרעות קשב - נוירו-פידבק. התהליך מתחיל במיפוי מוחי מדויק המאפשר לזהות אילו אזורים במוח פועלים באיזון ואילו דורשים חיזוק. "אני רואה באיזה אזורים יש לנו איזון, מה עובד ומה לא עובד".
שיטת האימון עצמה נשמעת כמעט דמיונית: הנער יושב מול מסך וצופה בסדרה האהובה עליו. כל עוד המוח שלו פועל בדפוס הרצוי והמאוזן, הסרט זורם כרגיל. ברגע שהמוח "בורח" לדפוסים הלא רצויים, המערכת מגיבה מיידית בהפרעות - המסך מחשיך, הווליום משתנה או שמופיעים הבזקים. "המוח שלו מעוניין לעצור את זה", מסביר מחלוף את המנגנון הפסיכו-פיזיולוגי, "אז הוא בעצם מתחיל להקשיב לי". כך, בתהליך של התניה חיובית ואימון מתמשך, המוח לומד לווסת את עצמו, מה שמוביל לשיפור דרמטי ביכולות הקשב, בהפחתת חרדות ואף בשיפור איכות השינה.
לקראת סיום, ביקש מחלוף להעביר מסר חד וברור להורים המתמודדים יום-יום עם האתגרים של גידול ילדים עם הפרעות קשב. בדבריו, הוא מבקש לנפץ את הסטיגמה ואת תחושת האשמה שמלווה משפחות רבות. "הילד לא מקולקל, הוא לא שבור, יש לו מוח שונה", הוא מדגיש. הפתרון, לדבריו, מתחיל בהבנה עמוקה של ההפרעה על כל גווניה - מבעיות זיכרון ועד קשיי ויסות - וממשיך ביצירת חוויות הצלחה עבור הילד. אך מעל הכל, המסר שלו הוא של שותפות ותקווה: "אתם לא לבד. יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור לכם, ויש אותנו כישיבה שעומדת לצידכם ומלווה אתכם".
לחצו כאן לפרטים נוספים על הלימודים בישיבת חיצים