101 שנים להולדתו של הרב של הלב שלי ובדרך כלל כשהוא כבר איננו, מציינים את יום הפטירה, ולא יום הלידה. אך 101 שנה בו החל אורו המופלא להאיר עלינו.
וככל שעוברים השנים אני לומדת ממנו מהותו של נצח כוחם של מעשים ופעולות בעולם הזה שמשפיעים עוד הרבה מעבר לימי חיותו של אדם גדלתי כל חיי על אנשים גדולים, על פרשנים, על מורשתם של אנשים גדולים
ובזכות רבי שלמה, אני זוכה לראות מקרוב איך אדם יכול להמשיך לחיות בעוצמה רבה גם הרבה לאחר פטירתו מבינה את דברי חז"ל על יעקב בפרשת ויחי שקראנו השבוע- "יעקב אבינו לא מת - מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"; כאשר אדם מותיר חותם וזרע בעולם - בנים, תלמידים והשפעה - הוא ממשיך לחיות עימנו.
הזוהר הקדוש מתבטא ש"צדיקיא איתנהו בתר חייהון יתיר מבחייהון" (צדיקים קיימים אחרי חייהם יותר מבחייהם). בעת שהנשמה מצויה בגוף באופן טבעי היא מוגבלת בהשפעתה, ישנם כאלה שמתנגדים לה; לעומת זאת, בעת שהגוף מסתלק - ההשפעה הרוחנית הולכת ומתפשטת יותר ויותר.
רב שלמה מסמל עבורי בימי חיותו, את היכולת לפרוץ את הגבולות של עצמך, להגיע לקהלים שונים, למקומות נידחים, לחיות מעבר למקום ולזמן.
ואנו רואים לאחר פטירתו, את דברי חז"ל המתקיימים בו.. את היותו חי ומחיה בעוצמה רבה יהודים רבים ומגוונים כל כך. את היותו נוגע עמוק בלב, בתורותיו, בהנהגותיו, בניגוניו.
במהלך השנים, כשעם ישראל היה עובר דברים, הייתי אומרת לעצמי, כמה אתה חסר לנו עכשיו.. היינו צריכים אותך כאן שתחבר ביננו, שתגלה את העומק שבלב של כולנו.. שתלמד אותנו עוד קצת לאהוב ולהקשיב, היום אני מבינה שלולי רוחו הגדולה שנוכחת איתנו, השפעתו וחותמו הגדול על הלב של העם שלנו היינו עוברים את הדברים אחרת..
אז תודה לך השם, על הנשמה הגדולה שירדה לעולם ביום הזה ותודה לך רבי שלמה, על האור הגדול שהיית ושאתה ממשיך להיות בלב כולנו.