עונת הקבלה לישיבות התיכוניות ולאולפנות החלה וכבר עוד מעט חודש שהטלפון שלי לא מפסיק לצלצל בגלל הורים שרוצים להתייעץ לגבי הילדים שלהם ואם יש לי אפשרות לכוון אותם בעצה או כלים שיעזרו להם לדייק את הבחירה. בכל זאת מדובר בהחלטה אסטרטגית וחשובה.
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם למצוא את הישיבה המדויקת ביותר עבור הילדים שלכם:
1. אל תתפתו לשלוח את הילדים שלכם למותגים.
ישיבה היא כמו משקפיים: לא פחות חשוב מאיכות המסגרת ולמעשה אף יותר היא הידיעה שהמספר של העדשות תפור בדיוק בהתאם למידתכם.
נכון שמוניטין של ישיבה מלמד בדרך כלל על האיכות שלה. האקלים. ההישגיות. ובכל זאת זה שישיבה תיכונית מעמידה מעל ל90% מהבוגרים שלה שזכאים לבגרות לא אומר שזה המקום האידאלי עבור הילד שלכם.
לא כל התלמידים בנויים למתח ההישגי או לעומס או לתחרותיות. לפעמים יש ישיבות שהמוניטין שלהם פחות 'קרבי' ובכל זאת יכולות להתאים לילדים שלכם ולשמש עבורם כפלטפורמה אידאלית לצמיחה והתפתחות. אל תשללו אותם כל כך מהר.
2. ישיבה לא בוחרים לפי פרוספקט הכרום שמריח כמו הצלחה
רוצים באמת לדעת איך נראה האקלים בישיבה? נסו לדבר עם הורים שהבן שלהם בישיבה. תקבעו פגישה שלא ביום הקבלה לישיבות ותחוו על בשרכם את האווירה. נסו לדבר ספונטנית עם שני תלמידים ותשאלו אותם אם הם נהנים. אם טוב להם. הסיכוי שתגיעו לאמת בצורה כזו הוא הרבה יותר גבוה. תסתכלו איך הישיבה נראית. האם יש סדר וניקיון? כן, גם נייר טואלט בשירותים יכול לשדר הרבה דברים על ההתנהלות. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. המשפט האלמותי הזה תקף גם לישיבות.
3. אל תיבהלו לשלוח את הילדים שלכם לבד לישיבה
בישראל 2025 שבכל שני ורביעי אנחנו נחשפים לעוד חרם ועוד תלמיד שעשו עליו את 'אתגר הקדישא' הורים נמצאים בטראומה שחלילה לא יקרה כלום לילדים שלהם ולכן העניין החברתי נהפך לאישו מטורף.
אבל בכל זאת ולמרות הכול אל תיבהלו לשלוח את הילדים שלכם לבד. אני למשל הלכתי לישיבת 'פרחי אהרון' קרית שמואל לבד. כל החברים שלי הלכו למקום אחר. מה קרה?
צמחתי בצורה מטורפת. קיבלתי חוסן מנטלי ובעיקר הוכחתי לעצמי שהרבה יותר חשוב מללכת עם חברים, זו הידיעה שלא משנה איפה שישימו אותך, תמיד תוכל להכות שורשים וליצור חברויות חדשות. שדרו לילדים שלכם חוסן. זה לגמרי תלוי בכם. תאמינו בהם, הם מסוגלים.
4. בחינות הקבלה.
הכי חשוב: שהילדים שלכם יהיו הם בעצמם. שלא ינסו להיות מישהו אחר. אין כמו האותנטיות. כשאני בוחן נער להתקבל לישיבה שלי, אין דבר שיותר מוריד מאשר נער בתחפושת.
מה אני מחפש? רצון להצליח. להתקדם. להתעלות. מודעות לאחר. אהבת אדם. חיבור עצמי ובעיקר נער שיודע שהוא נער. עם ענווה מובנת ואכפתיות.
נער שרוצה לקבל ומודע לחולשות ולחסרונות שלו ובכל זאת אומר הנני.
תגידו לילדים שלכם שיבואו פשוטים. אמיתיים. אין דבר שיותר קונה מזה.
אפשר ורצוי גם להתכונן בבית ולעשות מול ההורים כמה סימולציות בכדי לתת לילדים שלכם את תחושת הרוגע והביטחון העצמי.
יאללה, שיהיה לכם בהצלחה והמון סייעתא דשמיא בבחירת המקום המתאים ביותר.