בעיצומה של תקופת החורף, כשמזג האוויר הופך סוער והלוחמים נמצאים בתנאי שטח מורכבים, חיל הרפואה מנהל מאבק עיקש בתחלואת השפעת החריגה בחורף הנוכחי.
נגיף השפעת מהווה גורם סיכון ממשי לכשירות היחידות, ובמיוחד אלו הנמצאות בריכוזים צפופים או בפעילות מבצעית אינטנסיבית.
סרן ד', ע' רמ"ד אפידמיולוגיה בחיל הרפואה, מסבירה לערוץ 7 כי השנה המערכת פועלת בלוחות זמנים שונים מבעבר, כדי להבטיח שווירוס השפעת, לא יהפוך למכשול בשדה הקרב.
"אנחנו עכשיו בשיא עונת תחלואת השפעת. אנחנו רואים את התחלואה הזאת הרבה - ובייחוד בבסיסי הכשרה ובבא"חים - כאלה שיש בהם צפיפות של אוכלוסייה צבאית", אומר ד'.
כדי להקדים תרופה למכה, חיל הרפואה החל במבצע החיסונים מוקדם מהרגיל, תוך תעדוף ברור ליחידות הלוחמות. "יצאנו למסע של חיסונים עוד לפני שהקופות החלו בכך במהלך חודש אוגוסט", היא מציינת. "קודם כל התמקדנו באוכלוסייה המתמרנת, מי שיוצאים מחוץ לגבולות של מדינת ישראל, לתמרון ברצועה החשיבה הייתה שאנחנו רוצים כמה שיותר למנוע מעבר תחלואה בודדת להתפרצות, ולפגיעה בכשירות של צה"ל".
האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה בשטח. לפי נתוני חיל הרפואה, ההיענות בקרב הדרגים הלוחמים לחיסון גבוהה במיוחד, מה שמאפשר שמירה על רציפות תפקודית גם בימי החורף.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר נוגע לתנאי האקלים, במיוחד עבור הכוחות הפועלים בצפון הארץ ובאזור הגולן. סרן ד' מצביעה על הקשר הישיר בין הקור לבין היחלשות המערכת החיסונית, עובדה שמציבה את הלוחמים בסיכון מוגבר. "בתנאים של קור המערכת החיסונית נחלשת, ולכן יש יותר סיכוי לתחלואה. בסופו של דבר אנשים נדבקים בחיידקים ואז כשהם נחשפים למזג האוויר הקר המערכת החיסונית יותר חלשה".
היא מוסיפה כי בלוחמה בשטחים הרריים וקרים, רמת הסיכון עולה: "זה נכון שכאלה שמשרתים יותר באזור הגולן ובצפון, אז הסיכוי שלהם להתמודד עם הווירוס, עם השפעת או עם כל וירוס נשימתי אחר, המערכת החיסונית שלהם בעצם יותר מתקשה". עם זאת, היא מבהירה כי הפתרון המערכתי אחיד לכלל הגזרות: "זה לא משנה מבחינתנו, המטרה שלנו באמת זה שכולם יתחסנו, כדי לשמור על הכשירות של צה"ל, לשמור על הבריאות של החיילים, ולאפשר באמת לצה"ל לבצע את השליחות שלו בבטחה".
במקביל למניעה, חיל הרפואה מנהל מעקב הדוק אחר מקרים של סיבוכי תחלואה. סרן ד' מציינת כי למרות המקרים הרבים, רק בודדים הגיעו למצבים קשים הדורשים התערבות בתי חולים. במקרים של התפרצות מקומית בבסיס מתבצע תחקיר אפידמיולוגי מהיר. "אם יש התפרצות בבסיס מסוים, אנחנו מבררים האם חיסנו שם, כמה חיסנו ואם יש בעיה לברר מהי ולפתור אותה".
לדעתה, שיאה של עונת השפעת, עדיין נמצא לפנינו. "אנחנו מקווים שכשיגיע שיא התחלואה, הצבא והחיילים יהיו מספיק מחוסנים, על מנת שהתחלואה תהיה יותר קלה, יותר ממוקדת, ופחות ברמת המגפה וההתפרצות ההמונית".