על השיקולים האמריקאים סביב האפשרות לפעולה שתכריע את שלטון האייתולות באיראן שוחחנו בערוץ 7 עם ד"ר יהודה בלנגה, איש המחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן.
ד"ר בלנגה מציין כי כאשר מדובר בדונלד טראמפ קשה לפענח את כוונותיו מתוך דבריו שלעיתים הם סותרים זה את זה. "הוא הצהיר שהאיראנים חצו את הקו האדום, אבל גם שהם שלחו לו מסרים שהם מוכנים לדבר על הסכם גרעין חדש. הוא אומר שארה"ב תתערב אבל שהוא לא ישלח כוחות קרקע. האם אנחנו צפויים לראות פעולה בדומה למה שראינו עם מדורו? לא ברור".
"יש לאמריקאים שלל אמצעי נוכחות במזרח התיכון, באוויר בקרקע ובים. היא יכולה להפעיל את כולם, השאלה למה היא רוצה לגרום. פגיעה במשאבים הכלכליים של איראן יפגעו בכלכלת העולם וטראמפ הוא איש עסקים ולא ירצה להוביל משבר שבסופו יפגע גם בארה"ב. הוא לא ירצה לשלוח חיילים לפעולה קרקעית כי זו הרפתקאה והוא דיבר על כך שהוא יסיים מלחמות ולא יפתח במלחמות. אנחנו יכולים לראות תקיפה דרך אמצעים טכנולוגיים שעומדים לרשות האמריקאים, אולי רחפנים וכו', נגד סמלי שלטון או תשתיות של המשטר האיראני כדי להקל על המפגינים לפעול מול כוחות השלטון".
ומה באשר לישראל? האם היא אינה נחשבת בעיני האמריקאים לאמצעי שניתן להפעיל אותו נגד המשטר האיראני? "דובר רבות על אפשרות לסבב נוסף של עם כלביא, אבל כל עוד רומזים על ניסיון להביא לפתרון דיפלומטי בין וושינגטון לטהרן זה לא צפוי בשלב הזה".
ד"ר בלנגה מציין כי אמנם המהומות באיראן פרצו בהיקפים גדולים מאוד, אך כאשר זוכרים שמדובר במדינה ובה מעל תשעים מיליון אזרחים יש לבחון את המשקל בין כלל האוכלוסיה לבין מספרם של המפגינים כפי שהתקשורת העולמית מדווחת עליהם. לפי שעה, אומר בלנגד, לא מדובר במאסה קריטית כפי שהיה בהפיכת התחריר במצרים, שם התקבצו בכיכר מיליוני שהתבצרו עד שהאמריקאים הם אלה שקראו למובארק לפרוש. שנתיים לאחר מכן יצאו מיליונים לרחובות בקהיר ובערים נוספות בקריאה למורסי להתפטר מתפקידו. זו, לדבריו, מאסה שאכן יכולה להכריע מהפכים שלטוניים.
כמות כזו של מפגינים בצירוף משיכה של גורמים צבאיים וגורמי אכיפה לשמור על נייטראליות או אפילו להתייצב לצד המפגינים, היא שיכולה להביא את ארה"ב להחליט שהיא קופצת לעגלה ותומכת במהלך.
בלנגה מוסיף ומציין כי בידי האמריקאים אפשרות נוספת, "והם מעולים בדברים האלה. הם עשו זאת בשנות החמישים והשישים באמריקה הדרומית ובמזרח התיכון", היא הפעלת מיליציות וגורמים מהפכניים להתססת השטח והלהבת ההפגנות
עוד שאלנו את בלנגה אם יתכן ומעבר לשיקול הכלכלי והרצון לסגור מלחמות ולא לפתוח אותן, יתכן ובשיקוליו של הנשיא האמריקאי נכלל גם חשש אחר כלשהו מעימות חזיתי עם האיראנים. בלנגה משיב ומציין כי אכן מהרגע בו החלו ההפגנות לחצבור תאוצה מאיימים אנשי השלטון שם על האמריקאים ובעלות בריתם. הנוכחות האמריקאית ברחבי המפרץ הפרסי משמעותית מאוד וכזכור הבסיס האמריקאי הגדול ביותר נמצא בקטאר מעבר לבסיסים ומוקדים בבחריין, כוויית, סעודיה ואיחוד האמירויות, "והאיראנים איימו בצורה ברורה שיתפסו את התשתיות האמריקאיות או אלה של בעלות בריתה של ארה"ב במרחב המזרח תיכוני אם ארה"ב תחליט לנקוט מולם בפעולה כלשהי. האיומים האלה מדאיגים את השליטים בכווית, בסעודיה ובכל מקום אחר והם מרימים טלפונים לטראמפ כדי לשמוע מה יש לו לומר בעניין והוא לוקח את הדברים לתשומת ליבו".
עם זאת, אומר ד"ר בלנגה, כי הפעולות הצבאיות שביצעה ישראל מול חיזבאללה ומול איראן הוכיחו לעולם שאיומים לחוד ומעשים לחוד. הוכח שמאחורי איומיו של נסראללה הסתתר נמר מנייר, וכך גם לגבי איראן. פעולות אלה מעניקות, סבור בלנגה, השראה למתנגדיה של איראן והבנה שגם איומיה שלה לא בהכרח מגובים בכוח של ממש. "האיראנים במצוקה קשה, אבטלה, בצורת, אין מים, ניתוקי חשמל, אני לא בטוח שיש לאיראן במצבה כיום כוחות לצאת במבצעים עצומים נגד צבאות ערב וכוחות אמריקאיים".
לקראת תום הדברים מציע לנו ד"ר בלנגה לא לצפות להכרעת הסוגייה האיראנית בתוך ימים בודדים. הוא מזכיר כי הפלת השאה נמשכה כשנה, כך גם מהפכים שלטוניים נוספים שהתרחשו נמשכו לאורך תקופה ארוכה, כולל הפלת בשאר אסאד שעליה אמר אהוד ברק כי תקרה בתוך ימים או שבועות אבל התרחשה רק כעבור 14 שנים. משום כך מציע לנו ד"ר בלנגה להישמר מהתנבאויות.