ביממה האחרונה מתנהל דיון ער סביב מקורו של השיר "לעורר ליבי" והגורם שהכניס אותו לראשונה אל המגזר הדתי-לאומי.
השיר, המבוסס על לחן חסידי של "חיים ושלום יוסיפו לך" של הרב שלמה קאליש, הפך בשבועות האחרונים ללהיט באירועים וחתונות - אך מאחוריו מסלול ארוך.
הלחן עצמו התפתח ככל הנראה באחת מ"החבורות" - קבוצות חברים המזמרים בליל שישי - של חסידות ויז'ניץ. אף שמקורותיו המוזיקליים של הלחן מצויים בחסידות בעלזא שם גם הוא הולחם למילים 'לעורר ליבי', דווקא בוויז'ניץ, הנחשבת לכר פורה להפצת ניגונים, הוא קיבל תנופה.
משם הגיע השיר להתוועדויות של הרב מיילך בידרמן, שהשפעתו הנרחבת על הציבור החרדי תרמה רבות להפצתו. ההתוועדויות הפומביות והניגונים שהושרו בהן הפכו את השיר לנוכח במעגלים רחבים יותר.
נקודת המעבר לציונות הדתית נרשמה בהקפות השניות בישיבת רמת גן, כאשר ראש הישיבה, הרב יהושע שפירא, ביקש מהמנגנים לשיר את מילות "ולעורר ליבי קצבי" על הלחן. מאז, השיר הושר שוב ושוב באירועים ציבוריים: באירוע חטיבתי של חיילי גולני, בכנס בישיבת חורב נגד הסמארטפונים ואפילו הערב (שני) בחתונה של תלמיד ישיבת בית אל, שם שרו לכבוד הרב שפירא את השיר עם עלייתו לברך את בני הזוג.
על רקע גל הפופולריות, מיהרו לאחרונה להקות מהמגזר להקליט גרסאות רשמיות: להקת "לב אבות", , שחלק ממנגניה הם תלמידים של ישיבת רמת גן, פרסמה את גרסתה ביום חמישי האחרון, ו"להקת אשירה" העלתה גרסה נוספת במוצאי שבת. בימים אלה בישיבת רמת גן עומלים על גרסה מקפיצה ומיוחדת משלהם שתעלה בקרוב.
בתגובה לסערה, מסר הזמר החרדי מענדי וייס לערוץ 7, "הפנו את תשומת ליבי על הסערה של השיר 'לעורר ליבי'. רק רציתי לציין שאת הגרסה הרשמית שבעקבותיה השיר התפוצץ - אני הוצאתי לפני כמה חודשים".
מנגד, בחורים מישיבת רמת גן מדגישים כי "כבר למעלה משנה וחצי אנו משמיעים את השיר הזה במסגרת האירועים בישיבה", וטוענים כי מדובר בלחן מושר ותיק אצלם, עוד הרבה לפני שזכה להקלטות רשמיות מצד זמרים.
