בימים שבהם מדינת ישראל נמצאת בתקופה מתוחה עקב המצב באיראן שר העלייה והקליטה אופיר סופר משוחח עם ערוץ 7 על לקיחת אחריות בהחלטות שחשובות לביטחון ישראל - כחבר בממשלה.
"אחריות מיניסטריאלית זה לא משהו שרק לומדים אותו באזרחות. זה משהו שהוא משמעותי. ביררנו אותו כנראה, כל אחד לעצמו אחרי השבעה באוקטובר. כשאני אומר אחריות מיניסטריאלית, זה לא רק כדי מה שנקרא 'להיות נחמד באולפנים'. אחריות מיניסטריאלית זה אומר שגם אם לא היית חבר בקבינט, יש לך אחריות למה שקורה", מדגיש השר.
סופר מביע ביקורת מרומזת על המתווה הנוכחי של חוק הגיוס וקורא לכל ח"כ להצביע לפי צו מצפונו ולא לפי המשמעת הקואליציונית או האופוזיציונית. "יש הצבעות שבהן אף אחד לא ישאל אותך באיזו מפלגה היית, ובאיזו סיעה היית, ובאיזו קואליציה היית. אתה צריך להיות נאמן לעצמך ולדעת שקיבלת את ההחלטה הנכונה. לי יש אחריות מיניסטריאלית לביטחון ישראל. אני מדבר על זה שיהיה לנו מערך מילואים חזק - בהתאם לאתגרי הביטחון החדשים".
הוא רואה את התקופה הנוכחית כימים היסטוריים במיוחד לעם ישראל. "בשנתיים האחרונות למדנו להסתכל על המציאות בפרספקטיבה הרחבה. הגענו לכאן לאחר 2,000 שנות גלות, הקמנו מדינה ואנחנו התמודדנו ומתמודדים עם אתגר לא פשוט. תוך כדי התקופה הזאת, תוך כדי המלחמה הזאת, לעסוק בעידוד עלייה מכל קצוות תבל, זה דבר מאוד מאוד מרגש ומשמעותי. אם פעם ישראל הייתה אפשרות שלישית רביעית, היום זאת אפשרות ראשונה כדי להגיע אליה ולהגיע מתוך בחירה ולהעלות לארץ".
בראיון הוא חוזר לפציעה הקשה באירועי מנהרת הכותל ומזהה בהם את ראשיתה של הקונספציה שקרסה בשבעה באוקטובר. "אוסלו גם היה סוג של קונספציה קטנה - ביחס לשבעה באוקטובר כמובן - אבל שם היתה כנראה ראשית התקלה. שבועיים לפני הקרב, בשיחה עם סגן הרמטכ"ל מתן וילנאי, שמענו ממנו שפרץ השלום ולכן במקום חטיבת שומרון מספיק גדוד אחד של לוחמים. זה העלה בי שאלות קשות".
בקרב שאירע שבועיים אחרי השיחה הזו הוא נפצע בידו, בעינו וברגלו, אבל סירב להתפנות. "במשך שעה, כל 20 דקות ספגתי פציעה במקום אחר, אבל באותם רגעים אתה לא פנוי לחשוב על זה כי ברור לך שאתה ממשיך להילחם".
המחיר היה כבד מנשוא. חברו הקרוב ביותר, מיקה (מיכאל) בן משה נפל באותו קרב יחד עם אחרים שהכיר. "בבוקר כשאני בהתאוששות, חיילת זורקת עיתון לידי, ועל העיתון הזה היו את כל התמונות של כולם. באותם יומיים נהרגו 17 חיילים לצה"ל - שישה בקרב שלנו, שניים פקודים שלי, שניים מפקדים שלי, עוד שניים מקבילים, ואחד מהם היה מיקה ז"ל".
הניסיון המבצעי המצולק הזה, יחד עם פציעתו של בנו שנפצע כמפקד צוות במלחמה הנוכחית, הם אלו שמנחים את סופר כיום בשולחן הממשלה, במיוחד בסוגיית חוק הגיוס הנפיצה. סופר מבהיר כי הוא רואה בנושא "חובה היסטורית".
לצד העיסוק בסוגיות המאקרו, סופר נותר מחובר לשורשיו בגליל - או כפי שהוא מכנה זאת בחיבה, "הגליל העמוק". כבן לראש מועצה שנפטר בתאונת דרכים כשהיה בן 12 בלבד, הוא רואה בעשייה הציבורית המשכיות למורשת אביו. "אבא שלי היה דמות מאוד משמעותית. כל ההספדים ששמעתי עליו כילד השפיעו מאוד על דרכו. אתה בעצם אומר לעצמך שכל צעד שלך הוא סוג של מורשת שאתה משאיר לילדים".
לסיום הוא קורא לחיזוק ההתיישבות בצפון - ולא רק דרך החלטות ממשלה - אלא דרך רוח העם. "יש תנועה של התיישבות עם משפחות שחושבות שהמשימה והשליחות היום נמצאים בגליל. אנחנו צריכים להקל עליהם, להוריד את הבירוקרטיה ולהסיר חסמים, כדי להגביר התיישבות".