לרגל יום הרופא הבינלאומי, מתארח באולפן ערוץ 7 סגן ש', קצין הרפואה של סיירת גבעתי, שמספר על המעבר החד מהתאוריה של הפקולטה לרפואה אל האבק והאש של רפיח, ועל הזכות הגדולה שנפלה בחלקו: להציל חיים תחת אש.
"המלחמה שתפסה אותי באמצע הלימודים רק הדגישה עבורי את הצורך להיות שם", הוא משחזר. "היה פספוס שזה קורה כשאני עוד לא במשמרת שלי, אבל המלחמה הייתה ארוכה, והצלחתי לקחת בה חלק.
האירוע המכונן התרחש בחודש מאי האחרון, במהלך מה שמכונה "טבילת אש" - שלב בהכשרה שבו הרופאים הצעירים מצטרפים ליחידות לוחמות. ש' פעל תחת חטיבת גולני ברפיח. "שמענו פיצוץ חזק וקרוב. בקשר פרצו צרחות על שני פצועים שדורשים טיפול דחוף. אני רק שבועיים ביחידה, לא מכיר את האנשים, אבל מבין שזה הזמן שלי".
בלי להסס, ש' והחובש שלו יצאו מהנמר ופתחו בספרינט מהיר לעבר הזירה ממנה היתמר עשן שחור סמיך. "אני מגיע אליהם וצועק 'אני רופא, תנו לי לעבור'". בעודו מטפל בפצוע הראשון, הבחין ש' בפצוע נוסף שפונה על ידי אחד החיילים. "אני רואה פגיעה מאוד קשה בפנים, ברמה שקשה לזהות שאלו היו פנים של בן אדם פעם. הייתי בטוח שהוא לא בחיים".
בניגוד להערכות הראשוניות בשטח, ש' זיהה סימני חיים חלושים. "אני שם לו יד על הצוואר, מרגיש דופק חלש אבל קיים. שם אוזן ליד איפה שהיה פעם האף והפה ושומע קולות נשימה. אני זועק לחובש שיגיע ואנחנו מתחילים לעבוד". הפצוע פונה לבית חולים וחייו ניצלו. "פגשתי אותו בשיקום ואת המשפחה המדהימה שלו. הוא קיבל את החיים במתנה".
כשנשאל כיצד הוא שומר על קור רוח, ש' מייחס זאת לחינוך, ולמסלול התובעני שעבר. "היכולת לעבוד בנקודות קצה נותנת פרופורציות מטורפות לחיים. להבין מה זה באמת בעיה ומה זה לא".