ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ממשיכה לדון בימים אלו בחקיקת חוק הגיוס שמקדם חה"כ בועז ביסמוט. בין המשתתפים שפוקדים באופן תדיר את הוועדה נמצאות גם חברות פורום שותפות לשירות, פורום שהוקם על ידי בנות משפחה של חיילי מילואים, שבאות לדרוש מחברי הכנסת לחוקק חוק שיתרום לביטחונה של מדינת ישראל. חברת הפורום, אלישבע באואר, שבעלה א' משרת במילואים, הגיעה לאולפן ערוץ 7 להסביר מה הביא אותה לפעול ומה הדרישה שלה מנבחרי הציבור שהיא וחברותיה שלחו לכנסת
בתחילת הריאיון מספרת באואר על השגרה של השנתיים האחרונות בצל המלחמה. "כולנו נמצאים באיזושהי שגרה של חיים. אנחנו כבר לא זוכרים כל כך משהו אחר. זו שגרה של סבבים, אף פעם אי אפשר לתכנן דברים, וזאת מציאות מאוד מורכבת. אנחנו נפגשים איתה מול הילדים, מול הזוגיות, מול העסק ומול ההכנסות. כשהוא יוצא למילואים אני פשוט "לוחצת על מתג", נכנסת למצב של מילואים ומסתדרת. האתגר המשמעותי בעיניי הם האפטרים והחזרה מהמילואים. צריך להשתלב חזרה בעולם שהמשיך בלעדיך".
"זה לא בלקסיקון שלנו להגיד די, אנחנו מבינים ומבינות שאי אפשר להגיד די, אבל יש תסכול, יש קושי. גם בהרגשה מול הצבא וגם מול נבחרי הציבור שלנו. הם לא יכולים לשחוק את זה עד דק. אנחנו לא מוצר שנגמר ואפשר לשחוק אותו ולשחוק אותו. מאוד קשה לראות כשבוועדת החוץ והביטחון ביד אחת חותמים על הארכת ימי המילואים בעוד מאות ימים וביד השנייה מקדמים חוק שמונע גיוס של עוד אנשים. אם צריך אותנו אנחנו נבוא, אבל תעשו הכל כדי לא לשחוק אותנו. זה מחיר מאוד קשה".
באואר, אם לשני ילדים, בני שש ושלוש, מספרת שהרגע שבו היא הרגישה שהיא לא יכולה יותר לשבת בשקט היה לפני פתיחת מושב הכנסת בשנה שעברה כשדיברו על קידום חוק הגיוס. באותו הזמן היא דיברה עם אחותה, גם היא אשת מילואים, והן לא הצליחו להבין איך זה יכול להיות. "ההרגשה הייתה שנבחרי הציבור שלנו בכנסת לא מבינים מה עובר עלינו. אנחנו משלמים מחירים, ולכולנו ברור כמה צריך אותנו, וביד השנייה ממשיכים לעשות את זה. כך נחשפתי לשותפות לשירות ואמרתי שאני חייבת לקחת בזה חלק".
"זו זעקה ותחושה פנימית קשה שבשם התורה מנסים להשתמט מגיוס לצבא, כשברור לנו שהתורה מצווה אחרת. לא צריך להרחיב על הרבנים ולומדי התורה הרבים שנפלו במלחמה. הדרישה של גיוס לכולם לא באה מתוך רצון רק לשוויון אלא זה ביטחון המדינה ברמה הכי בסיסית שיש. אם מדברים על הניצחון המוחלט, ריבונות וחיזוק הגבולות, ובשביל זה צריך חיילים שישמרו עלינו. אני ממש דואגת לעתיד המדינה", מוסיפה באואר.
על העבודה עם יתר הארגונים מספרת באואר: "חשוב לנו מאוד לשמור על הקול האותנטי שלנו, דווקא בגלל שבאקלים הציבורי הטענות כלפינו הן שאנחנו רוצות להפיל את הממשלה, שאנחנו ממונות על ידי קפלן ומה שמניע אותנו זה שנאת חרדים והתורה. אבל כשאני אומרת שאנחנו נשים דתיות אז אי אפשר להגיד שאנחנו לא מבינות כמה התורה שלנו חשובה, ואנחנו נשים ימניות שבחרו בממשלה הזו ואכפת לנו מהביטחון ובשם זה אנחנו פועלות. גם כשאנחנו משתפות פעולה, ואנחנו כל הזמן בהידברות איתם, מאוד חשוב לנו לשמור על הקול הזה שהוא לא יתערבב עם קולות אחרים".
לדבריה, הטענה שהמטרה שלהן היא להפיל את הממשלה הוכחה במציאות כלא נכונה. "אנשים לא מבינים שיש פה נשים שבאמת חרדות מגורל המדינה, ולא מונעות משום אג'נדה. מהרגע הראשון אמרנו שלחרדים אין באמת לאן ללכת. היום אנחנו כבר בשנת בחירות ואנחנו רואים שהממשלה הזו תמלא את ימיה. הטענה הזו מיצתה את עצמה. אבל לצד זה התפקיד שלי כאזרחית הוא לזעוק לנבחרי הציבור שלנו, שיודעים למצוא פתרונות כשיש משהו שחשוב להם, ויש לי מהם דרישות ערכיות. יש פה קו אדום, יש פה סכנה ביטחונית".
בנוגע לטענה שהגיוס בכפייה עוצר את גיוס החרדים אומרת באואר: "הידברות זה חשוב, כולנו רוצים לעשות את זה בהסכמות, אבל הידברות אפשר לעשות רק עם מי שרוצה לדבר. לצערנו אחרי שנתיים אנחנו נתקלנו בכתף קרה מצד הציבור החרדי ואני חושבת שלא צריך לחפש הרבה כדי למצוא אמירות שהולכות ומסלימות מצד מנהיגי הציבור. שינוי הדיסקט שכולנו עשינו בשביעי באוקטובר, לצערי לא נעשה בחברה החרדית ולכן מאוד קשה להידבר. הלוואי והיה אפשר לעשות איתם הידברות".
"אנחנו נגד הכפייה ונגד המעצרים. אנחנו קוראות לממשלה לעצור את הסנקציה הזאת ולעבור לסנקציות כלכליות. זה מאוד פשוט - מי שנותן מקבל, ומי שלא, לא. צריך לסגור את הברזים ולתת לאדם הפשוט להחליט, לא בכפייה. מעכשיו מי שרוצה ליהנות מהטוב של מדינת הרווחה, ואני לא מדברת כמובן על הזכויות הבסיסיות, אז שילך לצה"ל וצה"ל ימיין אותו על פי הצרכים שלו. אבל שכולם יעברו אצל צה"ל והוא זה שיחליט את מי הוא צריך".
בהמשך השיחה מתייחסת באואר גם לחוק שמקדם ח"כ ביסמוט. "מי שקורא את החוק רואה שכל האמירות האלו לא נכונות. הוא מלא בזיופים על גבי זיופים. אין שם מילה אחת על צרכי הביטחון. אין בו מילה אחת על לוחמים, אין בו מילה אחת על יעדי צה"ל. כל ההטבות הכלכליות, שהן אלו שמלחיצות את הציבור החרדי, חוזרות כבר מהיום הראשון. כל החוק מורכב מדרכים עקלקלות שלא יביאו אף אחד. מי שניסח את החוק זה אריאל אטיאס והחרדים, ואיתנו לא הסכימו לשבת".
"אחד הפייקים שאנחנו נתקלים בהם הוא שאומרים לנו שסוף סוף יש פה חוק שמחוקק בהסכמת הרבנים. אני רוצה להזמין את כל מי שאומר את זה לגשת לעיתון החרדי הקרוב לביתו ולבדוק האם יש הסכמה של הרבנים. לשמוע אם הרבנים מברכים על החוק או שהם ממשיכים לומר שגיוס לצבא יותר גרוע ממוות וצריך לקרוע את הצווים. ביום שבו אנחנו נראה את הרבנים מברכים את החרדים שמתגייסים, אז אני אאמין שיש שינוי", מסכמת באואר.