השרות בצבא הוא לנו לציבור הדתי לא רק מצוה לאומית וחוק המדינה, אלא מצוה גדולה מאד, מצוות עזרת ישראל מיד צר. זו מלחמת מצווה.
יחד עם החינוך שאנו מחנכים את בנינו תלמידינו ללימוד התורה אנו מחנכים אותם לשרת בצבא לא רק כחובה אזרחית וכנטל אלא כאידיאל ומצווה.
אנו מחנכים את תלמידינו לשליחות לכל החיים בשדה החינוך, הבטחון והעשייה, ולכל שליחות שמחזקת את עם ישראל ואת מדינתנו.
השאיפה שלנו שכל אדם שומר מצוות יוכל לשרת בכל יחידות בצה"ל אליהן יידרש, בלא שזה יפגע באמונתו ואורח חייו. לעומת זאת יש מגמה של גופים מסויימים לשלב בנות בכל היחידות בצבא. שתי המגמות הללו סותרות זו את זו. עירוב בנות ביחידות הקרביות מנוגד לדרכה של תורה וכל שומר מסורת תורה ומצוות מנוע על פי ההלכה מלשרת ביחידה קרבית מעורבת.
על כן לא מספיק סעיף שקובע שאין לחייב חייל שומר מצות להיות ביחידה שמנוגדת לאמונתו, אלא חייב להיות בחוק החדש סעיף הקובע ומחייב בצורה אקטיבית שחיילים שומרי מסורת תורה ומצוות יוכלו לשרת בכל המערך הקרבי המתמרן בצה"ל. וכמו כן, הכנסת סעיף שיגן על אורח חייהם של חיילי המילואים שומרי מסורת תורה ומצוות.
זו זכותם של שומרי המצוות וחובתו של צה"ל לאפשר להם לשרת בכל היחידות מבלי שיפגעו אורח חייהם ואמונתם, שהיא אמונת עם ישראל כולו לדורותיו.
לדעתנו צריך החוק להגדיר שמטרתו של צה"ל היא הניצחון במערכה, ולקבוע שבכל מקרה ששילוב לוחמות פוגע באיכות היחידות ומוריד את רמת כשירותן, חייב הצבא להעדיף את השמירה על רמת היחידות על פני השילוב, את הניצחון על פני השוויון.