על הקרן הרודפת משפטית את חיילי צה"ל השוהים בחו"ל, קרן 'הינד ראג'ב', מספר בראיון לערוץ 7 גלעד אך, יו"ר 'עד כאן'.
הקרן הוקמה על שמה של ילדה פלשתינית שלטענת והגדרת מקימי הקרן הוצאה להורג בידי חיילי צה"ל, ואנשיה של הקרן "מאתרים תמונות של חיילי צה"ל ושמות שלהם, מייצרים רשימה גדולה של יחידות, מפקדים וחיילים דרך הרשתות החברתיות, ובאמצעי AI הם מאתרים חייל כשהוא מדווח שהוא בחו"ל ומבקשים הסגרה מהמדינה שבה הוא נמצא באשמה של רצח עם. הדבר הזה מצליח ליצור נזקים גדולים לחיילי צה"ל ששירתו במילואים ובסדיר".
אך מספר כי גם אם עדיין לא נעצרו ונאסרו חיילים בפועל, הרי שבמספר מדינות בדרום אמריקה ומערב אירופה קיבלו חיילים אזהרה מגורמי הביטחון הישראליים שקראו להם לעזוב את המדינה בהקדם מאחר והוצא נגדם צו הסגרה. "זו טבעת שהולכת ונסגרת כאשר מכיוונה של מדינת ישראל אין מענה סדור, מעבר לאותה אזהרה מגורמי הביטחון שמתקשרים ואומרים לחייל שעליו לצאת עכשיו מהמדינה".
"זו סיטואציה מעט הזויה, בעיקר כאשר היא מול מדינות שאיתן יש לנו יחסים דיפלומטיים. אם חייל יוצא לטיול בדרום אמריקה ונכנס לכלא בבוליביה או במדינה דומה, הסיכוי שהוא יקבל משפט צדק לא גבוה. הוא עלול למצוא את עצמו שנים רבות בכלא רק בגלל שירות צבאי וגיוס למלחמה".
בדבריו מדגיש גלעד אך כי גם אם בצה"ל הוחלט על מדיניות עטיית מסכות מול מצלמות התקשורת, אין בכך כדי למנוע את התופעה המטרידה. "כשיש שלוש מאות אלף חיילי מילואים ועוד כמה מאות אלפים בסדיר, כשלכולם טלפונים עם פייסבוק, ווטסאפ, טיק טוק וכו' אין דרך לשלוט בזה והמידע זולג".
"לאחרונה הייתה כתבה על גדוד מילואים בחיל ההנדסה שפוצץ מבנים. החבר'ה שם צילמו את עצמם ובאל-ג'זירה הייתה כתבה שמראה את מבנה הגדוד, המג"ד, הסמג"ד, המ"פים והלוחמים, מה עשו ואיפה פעלו, והכול מהרשתות החברתיות בלי שום פרסום רשמי של צה"ל. כל החיילים הללו כאשר הם יצאו למדינה שכזו, כלי ה-AI של הינד ראג'ב' יאתרו אותם, עורכי הדין של הקרן יגישו בקשות הסגרה והם יהיו בסיכון גבוה. זה דבר שחייב להיפסק".
לשאלת הדרך בה ניתן לפעול מול התופעה, מזכיר גלעד אך כי לישראל הסכמי סחר עם מדינות שונות, לבד משגרירויות ויחסים דיפלומטיים כאלה ואחרים. כל אלה אמורים ויכולים לשמש את ישראל להפעלת לחץ ודרישה מצידה שלא לאפשר סוג כזה של פעילות נגד חייליה שיצאו להגן על אזרחיה. "זה שישראל מעבירה את זה לסדר היום זו בעיה. כל מדינה כמו בוליביה שבה היה צו הסגרה או מדינות במערב אירופה שבהן מתפרסמים שלטי 'מבוקש' עם צילומים של חיילי צה"ל, צריך לקרוא לשגריר שלה ולהבהיר שזה לא יוכל להמשיך ושנפגע ביחסים איתם אם הם ימשיכו לאיים על הלוחמים שלנו שמגינים עלינו ממרצחי החמאס. המדינה צריכה לעמוד על רגליים אחוריות".
בדבריו מזכיר אך את מכירת מערכת החץ לגרמניה, מהלך כלכלי שאמור היה לכלול בתוכו גם סעיף שבו ישראל דורשת זאת מגרמניה. "אם אותן מדינות היו עושות את זה לחיילי מארינס, טראמפ היה יודע להעמיד אותם במקום. גם לנו יש נקודות לחיצה ומנופים שצריך להפעיל אותם".
עוד הוא מציין כי מול ארגונים כדוגמת ארגונו שלו, העוסק בחשיפת התופעה, עומדים ארגונים בעלי תקצוב עתק מדינתי. מול אלה לא די בארגונים עצמאיים ובעורכי דין יהודים שעוסקים בכך ברחבי העולם באופן אישי ועצמאי. "לא זה המענה המספיק למערכת המשומנת הזו".
בהתייחס למה שנראה כאדישות ישראל מול התופעה, אומר אך כי כיום הגורמים הישראליים פועלים רק מול מה שנחשב למדמם כדוגמת הטרור או הגרעין האיראני. כל מה שאינו חבלה או פגיעה פיזית זוכה ליחס אדיש, "ולכן אנחנו כל כך מאחורה בתחום ההסברה, וכך הארגונים הפרו פלשתינים משחקים מול שער ריק".
אך מדגיש כי המידע מגיע וידוע לכל הגורמים הרלוונטיים שיכולים וצריכים היו לפעול, אך בפועל היעדר התגובה הישראלית זהו מהות הבעיה. "צריך להעמיד ולקרוא את המדינות שבהן זה מתרחש לסדר, וגם לאיים עליהן. בנוסף, להעמיד הגנה מסודרת מטעם מדינת ישראל, מספר טלפון שחייל יכול להתקשר אליו באירוע כזה. צעד נוסף הוא לעשות דה לגיטימציה למי שעושה לנו דה לגיטימציה. שהם יהיו אלה שיפחדו לצאת מהבית ולא החיילים, לעשות להם שיימינג בדרכים שונות, ויש מערכות שיודעות לעשות את זה, לחסל אותם ציבורית. זה מצריך משאבים וכסף, אבל מי שפועל כך נגדנו יאבד את הפרנסה וימצא את עצמו בבעיה, אבל ישראל לא במגרש, לא בהגנה על הלוחמים ולא בהתקפה ואיום על המדינות וגורמי הדה לגיטימציה, וזו בעיה אמיתית".