סרט שמספר על חיי הרווקות שלו, הוביל את היוצר נדב גדליה להכיר את אשתו בזכות טוקבק שכתבה. כיום, כשהוא אב והורה כבר למעלה מעשר שנים, הוא מוציא שני סרטים חדשים על הורות ועל חיי המשפחה.
בשיחה באולפן ערוץ 7 הוא מספר כיצד התחילה היצירה, על חווית ההורות שהחזירה אותו לשורשים שלו אחרי תקופה שבה הוא חיפש מי הוא, ומה חלקו של אלוקים בכל התהליך הזה.
בראשית הריאיון מספר גדליה על החיפוש העצמי שהוביל אותו ליצירה. "הכל התחיל כשרציתי לספר את הסיפורים שלי והייתי בקונפליקט. הייתי רווק ולא הייתי מוגדר בצורה מדויקת כחילוני, חרדי, או דתי לאומי. מהמקום הזה ניסיתי למצוא את הבחורה שתתאים לי ותרצה להתחתן איתי. בסוף קפצתי למים, ואני חושב שהסרט שלי 'רווק עם אלוקים' הוא התשובה. אם אתה עם הקב"ה אז אתה פחות פוחד לקבל את המכות, את האתגרים".
"שלחתי באתרי היכרויות כמעט 2,000 הודעות, ואפשר לראות את זה בסרט. עשיתי את כל ההשתדלויות שאני יכול - דיברתי עם אנשים, עשיתי דברים שלפעמים ביישו אותי, אבל הדרך הייתה מפתיעה. יש לי טור קבוע שהייתי כותב בו על הרווקות וכל הטוקבקים כמעט היו יוצאים נגדי, ופעם אחת ראיתי שם מסוים של מישהי כותבת שהיא אוהבת את הטור, ואמרתי לעצמי שאני חייב למצוא מי זאת. כך התגלגלו העניינים, מצאתי אותה והתחתנו", הוא מספר.
בתקופה האחרונה הוציא גדליה שני סרטים חדשים, 'אבא עם אלוקים' ו'בית עם אלוקים'. "זה בעצם ההמשך של 'רווק עם אלוקים'", הוא מסביר. לדבריו, "ההורות היא הדבר הכי מרגש בחיים, הכי קשה בחיים, והכי יפה בחיים. זה לראות את הקב"ה בעיניים. מצד אחד זה מבלבל, כי אתה בתוכך משתנה ומזה יצא סרט ועוד סרט. ההורות היא דבר שלא מדובר, הוא נתפס כמובן מאליו. ככל שאתה מתבונן יותר אתה חווה בזה את הילדות שלך ואתה חייב את אלוקים בשביל להחזיק את זה ולצמוח מזה".
"בספר בראשית אנחנו רואים את הרצון המאוד ברור של האבות והאימהות שלנו לילדים. היום כביכול יש לימודים וקריירה, כך שהכמיהה להורות היא כבר לא דבר מובן מאליו. אני מרגיש שאילו רק היינו שמים פוקוס על ההורות והיינו שמים הכל בצד, היינו מקבלים את כל התשובות לסיפוק, להגשמה עצמית, לרגשות ולפתרון בעיות אישיות. זה הטבע של העולם", הוא מסביר.