הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון הזהיר מפני פגם חוקתי אפשרי בהצעת חוק שירות הביטחון, במסגרת דיון שהתקיים היום (חמישי) בוועדה בראשות חבר הכנסת בועז ביסמוט.
הדיון התמקד בסעיפים העוסקים בוועדה המייעצת המוצעת לפיקוח על יישום החוק.
לפי הצעת החוק, הוועדה תהיה מוסמכת לקבוע יעד גיוס חלופי בשנה מסוימת, אם תמצא כי צה"ל לא עמד בחובתו להקים מסלולי שירות המותאמים לאורח חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
הייעוץ המשפטי קבע כי מתן סמכות כזו לוועדה "עלול לעלות לכדי פגם שורשי", מכיוון שהיא למעשה מאיינת את הניסיון ליצור הסדר שתכליתו צמצום אי השוויון בגיוס לשירות סדיר.
הייעוץ המשפטי הזכיר את פסיקת הנשיאה בדימוס מרים נאור בעניין ביטולו של פרק ג'1 הקודם, שם נקבע כי אחד הכשלים נבע מכך שחובת הגיוס תלויה כמעט באופן בלעדי ברצונו של שר הביטחון, דבר העלול להוביל לאיון חובת הגיוס.
על פי הצעת החוק הנוכחית, יעדי הגיוס לשנים הראשונות נקבעים בחקיקה ראשית - בניגוד להסדרים קודמים שבהם היעדים נקבעו בהחלטת ממשלה. אי עמידה ביעדים אמורה להביא להפחתה בתקציב הישיבות ולשלילת הטבות אישיות.
אולם לפי ההצעה, הוועדה המייעצת תוכל לקבוע, באישור ועדת החוץ והביטחון, כי אי הקמת מסלולים מותאמים מצדיקה הפחתה ביעדי הגיוס. לדעת הייעוץ המשפטי, קביעה כזו מבטלת למעשה את החלטת המחוקק בדבר הרף המינימלי השנתי, וגם מבטלת את המשמעויות היישומיות - כלומר את מנגנוני הפחתת התמיכה בישיבות ושלילת ההטבות האישיות.
"מתן סמכות לוועדה המייעצת לשנות את יעדי הגיוס שנקבעו בחקיקה ראשית עלול להפוך את ההסדר לחסר תוקף מעשי", נכתב בעמדת הייעוץ המשפטי.
עוד הוזהר כי אם הוועדה תוכל להפחית את הרף המינימלי בכל שנה שבה לא עמדו ביעדים, "עלול הדבר ליצור מצג מלאכותי של עמידה ביעדים המאפשר את הארכת החוק שוב ושוב".
בנוסף, הייעוץ המשפטי המליץ על שינוי בהרכב הוועדה המוצעת. במקום דיין בדימוס של בית הדין הרבני הגדול, הומלץ למנות קצין בכיר נוסף בוגר ישיבה או מוסד חינוך חרדי שיש לו רקע מתאים ומקיים אורח חיים חרדי.