
מועצת עיריית נוף הגליל פתחה את ישיבתה בטקס הוקרה מיוחד לרב הראשי של העיר, הרב ישעיהו הרצל, שפורש לגמלאות לאחר שלושים שנות כהונה.
ראש העיר, רונן פלוט, העניק לרב את מפתח העיר והודה לו על תרומתו רבת השנים.
הרב הרצל כיהן כרב הראשי של נוף הגליל מאז ימיה כנצרת עילית, ופורש עם הגיעו לגיל 80, בהתאם לחוק. בטקס, שנערך בשיתוף המועצה הדתית ורבני העיר, אמר ראש העיר: "בכהונתך היית המפתח החכם לקול הרוחני המאחד בין כלל הקהילות בנוף הגליל, השכלת להנהיג בתבונה ובהבנה, להיות אוזן קשבת לכולם, לייעץ, להכווין, לתת מילה טובה ולהיות לעזר בכל פניה ושאלה. אין הרבה אנשים שאהובים על כולם, סביבך יש קונצנזיוס מלא".
הטקס התקיים בנוכחות רבנים מכל הזרמים - ש"ס, ליטאים, חסידים, חב"ד, דתיים לאומיים וחילונים. בני משפחתו של הרב השתתפו אף הם, בהם רעייתו הרבנית זלתה, חתנו ובניו ובנותיו המשמשים בתפקידי חינוך ורבנות. ראש העיר הוסיף, "אתה אומנם מסיים את תפקידך באופן פורמלי, אבל בפועל תמיד תהיה הרב של נוף הגליל".
יו"ר המועצה הדתית, אמנון כהן, העניק לרב תעודת הוקרה ואמר, "אני מתפעל מהרב הרצל שמחבר את כל הקהילות בחוכמה, ביראה ובאהבת ישראל". הרב ישראל ביטון, שישמש כממלא מקום רבה של העיר עד למינוי קבוע, אמר, "אנחנו עובדים 30 שנה יחד בנועם הליכות, מעולם לא היו ויכוחים בינינו".
חברי המועצה מנחם גנדל, ברכה ברוב וחיים עמרון נשאו דברים. עמרון אמר, "הרב קבע לי את המזוזה בדירה הראשונה שלי בנוף הגליל, הוא מלווה אותנו כל השנים, תמיד זמין, תמיד מקשיב ומשתדל להגיע לכל אירוע".
סגני ראש העיר הודו גם הם לרב על פועלו. ד"ר שוכרי עוואדה אמר, "אני מודה לך על הסבלנות ועל פועלך בדרך של חיבור ואהבת האדם".
הרב הרצל, איש חב"ד, נודע בגישתו המאחדת והמתונה, המזוהה עם "בית הלל". במהלך כהונתו פרסם ספרי הגות רבים, העביר שיעורי תורה ודרש בגובה העיניים לקהלים מגוונים. הוא ליווה את תושבי העיר בשמחות ובמעגלי החיים, היה שותף לפיתוח מוסדות דת בעיר ובהם מקוואות, כוללים והשכונה החרדית הר יונה ג'.
בדבריו בטקס אמר, "חגגתי יום הולדת שמונים בשבוע שעבר, הגעתי לגיל גבורות ואני מודה לקב"ה שניתנה לי הזכות לשרת, לחבר ולאחד את הקהילות בנוף הגליל". הוא הוסיף: "בתהילים נאמר 'הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד' - יחד זה ראשי תיבות של יש חילוקי דעות, אבל הם בתוך שבת אחים טוב ונעים. לעתיד יבוא, בביאת משיח צדקנו בעזרת ה', נאמר 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד' - אחד זה ראשי תיבות של אין חילוקי דעות".
בהומור הוסיף הרב את פרשנותו למושג "כפייה דתית", ואמר: "כיפ-יה דתית - חיבור של שמחה עם הקב"ה".
