סגן אלוף ד"ר א', ראש ענף רפואה מבצעית בצה"ל, משוחח עם ערוץ 7 לרגל "יום הרופא" על לקחי המלחמה הרבים שמיושמים בימים אלה בשטח.
הניסיון שלו נצרב בחודשי הלחימה הארוכים כקצין הרפואה האוגדתי (קרפ"א) של אוגדה 98 - "עוצבת האש" - האוגדה שהפכה לשם נרדף לפעילות התקפית נועזת בעומק רצועת עזה. לפני כן, שירת בתפקיד המפתח של קצין הרפואה של עוצבת הגליל (אוגדה 91), שם הכין את הכוחות למערכה בגבול הצפון.
"זו זכות גדולה ואחריות גדולה הרבה לפני הכל" הוא אומר בפתח דבריו, כשהוא מתבקש להסביר מה משמעות תפקידו בעיצומה של מלחמה. "למעשה, ביום יום אני אחראי על קיום תהליכי הלמידה, הפקת הלקחים מהשטח, הפיכת הלקחים האלה לשינויים או לתוכנית עבודה, והטמעה של טכנולוגיות ושיטות חדשות או דברים שנשכחו ואנחנו נעשה אותן מחדש".
סא"ל ד"ר א' מדגיש כי המלחמה הנוכחית דרשה מהמערך "חזרה לרפואה בעצימות גבוהה", מונח צבאי שמשמעותו התמודדות עם נפחים גדולים של נפגעים בזמן קצר, תוך שמירה על סטנדרט רפואי בלתי מתפשר.
כשמביטים על העשייה של אוגדה 98, קשה שלא להשתאות ממהירות התגובה הרפואית. ד"ר א' מספר על התחושה שליוותה אותו בשנה האחרונה: "התחושה שלי היא זכות היסטורית, כי עוד לפני זה הייתי במסגרת רפואה של אוגדה 91 בגבול עם לבנון, ככה שבעצם הייתה לי הזכות והאחריות להכין את כוחות הרפואה שהיו ערוכים בגבול לבנון, לקחת חלק פעיל במשך שנת קרב ההגנה בגבול הצפון, ולאחר מכן גם לגעת בכל מה שקשור לתימרון ולפעולות אוגדה 98".
השאלה המרכזית שמעסיקה רבים בציבור היא כיצד הצליח מערך הרפואה לתפקד תחת כמות הנפגעים העצומה בשבעה באוקטובר. עבור ד"ר א', התשובה טמונה במילה אחת: מוכנות. "מדובר באתגר שיש רק דרך אחת לצלוח אותו, וזו הכנה מראש," הוא קובע נחרצות. "התהליכים שקיימנו בשנים שקדמו למלחמה, בדגש על בניית האמון, חיבור האנשים, האימונים, ותרגול השפה המשותפת, זה מה שאפשר לנו להגיע בקצה, עם צוותים מגובשים לרגע האמת, לתוך חוסר הוודאות, ומשם לקחת את זה קדימה, ובעצם לממש את האחריות שלנו להצלת חיים".
השפה המשותפת שעליה מדבר סא"ל א' היא הגשר שבין המנתח בבית החולים "בילינסון" או "שיבא" לבין הפרמדיק שנמצא בתוך נמר הפינוי בחאן יונס. האמון הזה הוא שהוביל לשיעורי הישרדות פצועים חסרי תקדים במלחמה הנוכחית, בזכות קיצור "השעה האופטימלית" והבאת דם וציוד החייאה מתקדם עד לקו המגע הראשון.
לרגל יום ההוקרה לרופאים, ד"ר א' מבקש להעביר מסר מרגיע למשפחות החיילים. "אני חושב שאולי הדבר הכי מרכזי, זה לומר שאנחנו שם בשבילם, ברגע האמת, ככל שזה ישמע קלישאתי, וזה חלק מהלוגו של חיל הרפואה", הוא משתף. "אנחנו שם ביחידות הכי קדמיות וביחידות העורפיות, גם בקצה המבצעי וגם בשגרת הלחימה, בשביל לתת לחייל, שהוא הבן, האח, האבא או האחות, את המענה המיטבי שאנחנו מסוגלים לתת בכל רגע נתון".