ועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה היום דיון בדו"ח השנתי של נציב שירות המדינה בנושא ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה.
נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, בירך על עצם קיום הישיבה ואמר כי עובדי המדינה מהווים כ – 10% מתוך כלל הסקטור הציבורי (להוציא את המורים) וכי הייצוג ההולם צריך להתקיים גם בחברות ממשלתיות רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים. הולנדר אמר כי בכל הקשור לייצוג הולם לנשים, הוקם אגף מיוחד בנציבות המטפל גם במניעת הטרדות מיניות במקום העבודה, שיוויון בעבודה וכו'. בכל הקשור למשרות בכירות בשירות המדינה אמר הולנדר כי למעט במינויים הנעשים בידי הממשלה, בהם אינו יכול להתערב, בוועדות לאיתור מועמדים ובוועדות מכרזים ניתנת העדפה למועמדות שכישוריהן שווים למועמדים. יחד עם זאת, הוא הוסיף כי מספר הנשים המציגות את מועמדותן למשרות אלה הוא מועט.
לגבי ייצוג הולם למגזר הערבי, אמר הולנדר כי לדעתו הדרך הטובה ביותר להשגת ייצוג אשר ישקף את היחס של המגזר הערבי מכלל אזרחי ישראל, היא דרך פרסום מכרזים למשרות המיועדות לבני המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי. "הרבה אזרחים מן המגזר הערבי לא ניגשים למכרזים גם בגלל בעיה גיאוגרפית – האוכלוסייה ברובה ממוקמת בצפון ורוב המשרות הן בירושלים – ואין לנו אפשרות לכפות עליהם משרות, לכן, הפתרון נראה במשרות המיועדות".
נציבת שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ד"ר דינה פלדמן, אמרה כי כיום ישנם 593 אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה, מתוכם 59% בתפקידים מקצועיים; נוסף על כך עוד כ – 300 עובדים דרך תעסוקה נתמכת (ללא יחסי עובד ומעביד). פלדמן ציינה כי המשרדים המובילים בהעסקת אנשים עם מוגבלות הם משרד הבריאות והרווחה. היא הדגישה כי המספרים הנמוכים הללו מבטאים את חומרת המצב בשירות המדינה וכי יש לפעול בהקדם לפתרון המצב.
נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד הדס תגרי, אמרה כי העובדה שמשנת 2000 ועד היום לא חל שיפור בייצוג ההולם במגזרים מעידה על כך שהחוק לא השיג את מטרתו וכי מדובר באות מתה בספר החוקים הישראלי.
נציגת שדולת הנשים, עו"ד ציונה קניג-יאיר, אמרה כי בשירות המדינה לא מתבצעת חובת האיתור של נשים למשרות בכירות, וההוכחה לכך היא שלתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אין נשים מועמדות (למעט שתים שלא נענו להצעה להציג את מועמדותן).
יו"ר הוועדה, חה"כ מיכאל איתן, הציע כי תוקם ועדת משנה שתעקוב אחר ייצוג הולם לכל המגזרים, בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות, בראשות חה"כ אברהם בורג. (ש)
נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, בירך על עצם קיום הישיבה ואמר כי עובדי המדינה מהווים כ – 10% מתוך כלל הסקטור הציבורי (להוציא את המורים) וכי הייצוג ההולם צריך להתקיים גם בחברות ממשלתיות רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים. הולנדר אמר כי בכל הקשור לייצוג הולם לנשים, הוקם אגף מיוחד בנציבות המטפל גם במניעת הטרדות מיניות במקום העבודה, שיוויון בעבודה וכו'. בכל הקשור למשרות בכירות בשירות המדינה אמר הולנדר כי למעט במינויים הנעשים בידי הממשלה, בהם אינו יכול להתערב, בוועדות לאיתור מועמדים ובוועדות מכרזים ניתנת העדפה למועמדות שכישוריהן שווים למועמדים. יחד עם זאת, הוא הוסיף כי מספר הנשים המציגות את מועמדותן למשרות אלה הוא מועט.
לגבי ייצוג הולם למגזר הערבי, אמר הולנדר כי לדעתו הדרך הטובה ביותר להשגת ייצוג אשר ישקף את היחס של המגזר הערבי מכלל אזרחי ישראל, היא דרך פרסום מכרזים למשרות המיועדות לבני המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי. "הרבה אזרחים מן המגזר הערבי לא ניגשים למכרזים גם בגלל בעיה גיאוגרפית – האוכלוסייה ברובה ממוקמת בצפון ורוב המשרות הן בירושלים – ואין לנו אפשרות לכפות עליהם משרות, לכן, הפתרון נראה במשרות המיועדות".
נציבת שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ד"ר דינה פלדמן, אמרה כי כיום ישנם 593 אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה, מתוכם 59% בתפקידים מקצועיים; נוסף על כך עוד כ – 300 עובדים דרך תעסוקה נתמכת (ללא יחסי עובד ומעביד). פלדמן ציינה כי המשרדים המובילים בהעסקת אנשים עם מוגבלות הם משרד הבריאות והרווחה. היא הדגישה כי המספרים הנמוכים הללו מבטאים את חומרת המצב בשירות המדינה וכי יש לפעול בהקדם לפתרון המצב.
נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד הדס תגרי, אמרה כי העובדה שמשנת 2000 ועד היום לא חל שיפור בייצוג ההולם במגזרים מעידה על כך שהחוק לא השיג את מטרתו וכי מדובר באות מתה בספר החוקים הישראלי.
נציגת שדולת הנשים, עו"ד ציונה קניג-יאיר, אמרה כי בשירות המדינה לא מתבצעת חובת האיתור של נשים למשרות בכירות, וההוכחה לכך היא שלתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אין נשים מועמדות (למעט שתים שלא נענו להצעה להציג את מועמדותן).
יו"ר הוועדה, חה"כ מיכאל איתן, הציע כי תוקם ועדת משנה שתעקוב אחר ייצוג הולם לכל המגזרים, בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות, בראשות חה"כ אברהם בורג. (ש)