בשיחה עם חוקרת מדיניות ארה"ב, רות פינס פלדמן, עמיתה בכירה במכון משגב לביטחון לאומי, ביקשנו להבין את צעדיו האחרונים של הנשיא האמריקאי בזירה האיראנית.
לשאלתנו אם החלטתו של טראמפ להקפיא לפי שעה את ההיערכות לתקיפה באיראן נובעת מאמונה תמימה מדי בממשל האיראני, מחשש ממלחמה, מדאגה לגור בנות בריתה של אמריקה באזור, ואולי מדובר בתרגיל, משיבה פינס פלדמן ואומרת כי במקרה זה כל התשובות נכונות.
"ברגע שהיה ברור לטראמפ שזה לא כמו אירוע ונצואלה שאפשר לבצע במהירות ובצורה מדוייקת וקלה, ושאיראן היא לא בסדר גודל כזה, ושלעימות איתה יש השלכות עולמיות, גם בנוגע ליחסים עם סין ורוסיה ויתכן ויש כאן אפקט פרפר שטראמפ אולי היה מוכן לספוג אותו, המדינות שמסביב לא רצו בכך וביקשו ממנו לחשוב אם זה המהלך הנכון לעת הזו".
להערכתה ברגע בו התברר שמכה לא בהכרח תביא לקריסה מיידית של המשטר האיראני, התעורר חשש שמא המוכנות ההגנתית של מדינות האזור אינה מספיקה למכת התגובה האיראנית. עם זאת מדגישה פינס פלדמן כי "אין ספק שזה פגע מאוד בעם האיראני שמאוכזב מאוד מארה"ב ומטראמפ עצמו".
לטעמה בהחלט יתכן ודווקא שיח האיומים האיראני, זה שנובע מהביטחון העצמי הרב שצברו בטהרן, הוא זה שיחזיר לתוקף את האפשרות למהלומה צבאית אמריקאית באיראן. בהקשר זה היא מזכירה כי "טראמפ והממשל לא הסירו את האופציה מעל הפרק, והייתה הקפדה לדאוג לכוננות משמעותית של כלל מדינות בסביבה, מה שאולי יגרום לממשל האיראני לחשוש, ואכן טראמפ משתמש לא מעט ברטוריקה של איומים. "גם ללא רטוריקה אגרסיבית איראנית עדיין טראמפ היה משמר את האופציה הצבאית. יתכן שאם הם ימשיכו להתגרות בטראמפ נראה תקיפה ללא הססנות".
"לצערי אנחנו מאוד תלויים באדם אחד, טראמפ, וכל העולם פועל ומתמודד עם השלכות של פעולות של איש אחד, ולכן לא ניתן לשער מה יהיה. ברור שיש רצון אמריקאי להחליף את המשטר בטהרן, אבל השאלה היא שאלת העיתוי. זה הדבר הנכון ביותר לומר בשלב הזה".
עוד שאלנו את פינס פלדמן אם יתכן ומה שמניע את טראמפ במהלכיו האחרונים הוא גם ההתקרבות של בחירות האמצע והרצון שלו לא להגיע לבחירות כאשר הוא פותח במלחמה לאחר שהבטיח להיות מסיים המלחמות. "ברור שזה משפיע", היא משיבה ומציינת כי בעת הזו האמריקאים עסוקים בענייני הגירה וההתרחשויות בוונצואלה הרבה יותר מאשר האירועים באיראן. "איראן לא מעניינת אותם בכלל. הסקרים האחרונים מראים שהאמריקאים לא תומכים במדיניות החוץ של טראמפ. הם חושבים שהוא הלך צעד אחד רחוק מדי. הם גם שומעים את האיומים שלו על גרנלנד ולא מרוצים מכך, וזה מהווה שיקול. שליש מהמצביעים במפלגה הרפובליקנית לא אוהבים את האופן שבו הוא מתנהל וזה עשוי להשפיע על בחירות האמצע".
ועל אף הרצון שלא לפתוח במלחמה, אנחנו מציינים, טראמפ מקרב לאזור את נושאת המטוסים 'לינקולן' כאקט ברור להוכחת רצינות האיום הצבאי. "כי הוא רוצה להראות הצלחות. המערכת הפנימית בארה"ב בסערה ולכן הוא רוצה להראות לשני השלישים שתומכים בו שהוא עומד מאחורי ההבטחות שלו וכמי שמשמש כשוטר של העולם. יש כאן מתח שמתבטא גם בתוך המפלגה הרפובליקנית וגם בתוך הממשל שלו עצמו".
לעת הזו, שבה פינס פלדמן ומדגישה, הדברים תלויים בטראמפ ובשיקוליו הנובעים משאלת זהותו של הלוחש על אוזנו. "קשה להתנהל בעולם לא צפוי שכזה. בעולם שכזה, אנחנו כמדינת ישראל צריכים להיות ערוכים לכל תרחיש אפשרי שקיים. הכול על השולחן ואנחנו צריכים להיערך לכל אופציה".
"אזכיר שבפגישה האחרונה עם נתניהו סוכם לפעול מול הטילים הבליסטיים כך שמלחמה או סבב עוינות נוסף נמצא באופק ללא קשר למחאות נגד המשטר. אנחנו צריכים להתכונן לכל תרחיש", מסכמת פינס פלדמן.