הרב עמנואל גדג'
הרב עמנואל גדג'צילום: עצמי

אחת לכמה חודשים מתפרצת סערה חדשה סביב נושא הכשרות בישראל. רבנים, עיתונאים ופעילים ציבוריים משחיזים מקלדות, מחליפים האשמות, ולעיתים נדמה שהמטרה כבר איננה בירור האמת או חיזוק שמירת הכשרות - אלא ניצחון בזירה התקשורתית.

כך אירע גם לאחרונה, כאשר באחד מעלוני בית הכנסת פורסם מכתב של מפקח לשעבר בכשרות צהר, אשר הוצג כמי ש"התפטר", אך בפועל פוטר מעבודתו גם בעקבות כשל מקצועי שגרם לתקלת כשרות משמעותית. מטעמי צנעת הפרט לא נפרט מעבר לכך, אך מדובר במקרה מתועד ומוכר היטב במערכת.

בכתבה צורפה גם טענה חמורה נוספת: שכשרות צהר מקבלת החלטות הלכתיות משיקולים כלכליים. זו טענה שגויה מיסודה.

כשרות צהר פועלת כגוף ללא מטרת רווח. היא איננה חברה מסחרית, איננה מחלקת רווחים, והיא גוף הכשרות עם הכי פחות ניגוד עניינים שקיים בארץ. יתרה מזו: כל משגיחי הכשרות מועסקים ישירות על ידי הארגון - ולא על ידי בעלי העסקים - כדי למנוע ניגוד עניינים, תופעה שמזה שנים פוגעת באמון הציבור בעולם הכשרות בישראל.

גם מדיניות ההלכה של צהר איננה "מקלה לשם הקלה". נהלי הכשרות מפורסמים באתר הארגון, מבוססים על פסיקת פוסקים מוכרים שכולנו אוכלים מכשרותם, ועומדים בדרישות ההלכתיות המקובלות. במקביל, צהר נמנעת מהטלת חומרות שאינן מתחייבות מן הדין - מתוך תפיסה שכשרות נועדה לאפשר שמירת הלכה לציבור רחב, ולא להפוך למכשול.

כך, למשל, 90% מהעסקים בכשרות צהר משתמשים בירק מפוקח, אך דעתנו להתיר במקרה הצורך שימוש בירק לאחר השריה ושטיפה יסודית, או תמיכתנו בהקמת גופי כשרות פרטיים תחת פיקוח הרבנות הראשית - הן עמדות הלכתיות וציבוריות מנומקות, שאפשר גם לחלוק עליהן. אך מחלוקת ראוי לה להתנהל באמצעות טיעונים, מקורות ודיון פתוח - לא באמצעות רמיזות, מכתבים אנונימיים והטלת דופי ביושר המקצועי.

אפשר לחלוק. רצוי לחלוק. זהו לב-ליבה של מסורת הלימוד היהודית.

אבל יש הבדל גדול בין ביקורת עניינית לבין הכפשה.

אם יש מי שסבור שכשרות צהר טועה - מוזמן לומר זאת בגלוי, בשמו, ולהציג את נימוקיו. אם יש ביקורת מקצועית - דלתנו פתוחה לשיח. אם יש מחלוקת הלכתית - נשמח לדון בה.

מה שלא ראוי הוא לנסות לפגוע באמון הציבור בכשרות באמצעות טענות שקריות או הצגת חצאי אמיתות, ובוודאי לא תוך פגיעה באנשים ובמערכת שפועלת מתוך מחויבות עמוקה להלכה ולציבור.

כשרות בישראל היא נושא רגיש, ציבורי וחשוב. דווקא משום כך, הוויכוח עליה חייב להיות נקי, מדויק ומכבד.

אפשר אחרת.

אפשר להתווכח - בלי להשחיר.

אפשר לבקר - בלי להכפיש.

אפשר להיאבק על הדרך - בלי לרמוס את האמת.

הכותב הוא מנהל אגף כשרות צהר