על בסיס המודיעין הראשון של ישראל בטהרן, בסיס שהוקם אי שם בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת, סיפר בראיון לערוץ 7 חוקר המורשת והמודיעין, איש אמ"ן בעבר, סא"ל במיל' גדעון מיטשניק.
מדובר, מציין מיטשניק, בבסיס המודיעין הישראלי הראשון בכל העולם המוסלמי, בסיס שהוקם שנה לאחר הקמת המדינה, ב-1949. הבסיס היה קטן מאוד וכלל בימי השיא שלו שני אנשים בלבד ואת ראשית צעדיו עשה בבית של אחת המשפחות היהודיות בבירה טהרן.
מי שהוביל לפתיחת הבסיס הזעיר הזה הוא אורי בבאי שפר, מאנשי היחידה שלימים תיקרא 504. איש שירות הידיעות בעבר שעלה מעיראק בשנת 1944. "הוא מהווה את דור המייסדים של יחידת היומינט, יחידת הסוכנים", מספר מיטשניק המזכיר כי מדובר באיראן שלפני המהפכה, כלומר איראן שאינה עוינת לישראל.
"אורי בבאי שפר היה פעיל בתנועת החלוץ ובהגנה, הוא נאלץ להימלט מעיראק והגיע לישראל ב-44'. ב-47' הוא מתגייס לשירות הידיעות של ההגנה ומאחר והוא שולט בערבית המשימה הראשונה שלו הייתה לאסוף מודיעין ביפו. בהמשך הוא הצטרף ליחידת הקת"מ, קצינים לתפקידים מיוחדים. זו הייתה תקופת המעבר משירות הידיעות לשירות המודיעין של צה"ל שבמסגרתו פעלה יחידה ש"מ 10 שהיא שורשיה של יחידה 504".
בבאי שפר עובר לבסיס חדרה של ש"מ 10 תחת פיקודו של בנימין וינטר. הבסיס בחדרה מתמקד במעקב אחר פעילות העיראקים נגד צה"ל בארץ וכדי לייעל את המעקב עולה הבסיס לחיפה. "הוא נפגש עם כמה יהודים שעלו מעיראק שהעלו הצעות לפעילות במקומות שונים. הוא מציע למפקדו להקים בטהרן תשתית מודיעינית לאיסוף מודיעין בעיראק. הרעיון הוא לנצל את הגבול המשותף בין עיראק לאיראן לאיסוף מודיעין ולנצל את האפשרות של יהודים לעבור באופן חופשי מעיראק לאיראן".
"בראש שירות מודיעין 10 היה דוד קרון, שלימים יהיה לבכיר המוסד. הוא מאשר את ההצעה, מקבל אישורי מהרשות הממונה בצה"ל ובמודיעין ויוצאים לדרך, ולשם כך צריך לזייף מסמכים ולתאם פעולה עם אנשי המוסד לעליה ב' שכבר פועלים באיראן".
מיטשניק מזכיר את תהפוכות היחס לישראל מצידה של איראן שבכ"ט בנובמבר 47' הצביעה נגד הקמת ישראל, שלוש שנים לאחר מכן הייתה מהראשונות שהכירו בישראל, ולמעשה המדינה השנייה במזרח התיכון שהכירה בישראל. איראן הקימה אז נציגות בישראל, אך שנה לאחר מכן ביטלה את ההכרה וסגרה את הנציגות ככל הנראה בעקבות לחץ בינלאומי. בשנת 58' הוחרפו יחסי איראן עיראק ובמקביל התהדקו יותר יחסי איראן וישראל. עם זאת מדגיש מיטשניק כי גם כאשר הייתה שגרירות ישראלית היא לא תפקדה ככל שגרירות. דגל ישראל לא התנופף מעליה ועיקר היחסים היו חשאיים ומתחת לפני השטח. במסגרת זו התקיימו קשרים מודיעיניים ענפים בין המדינות.
אורי בבאי שפר הגיע לטהרן בספטמבר 1949 ומתמקם בבית משפחה יהודית מקומית. מפקדו, בנימין וינטר, מצטרף אליו בהמשך. המטרה המרכזית היא איסוף מודיעין על עיראק אבל הדבר מתרחב למדינות נוספות. בבאי שפר מגייס סוכנים שפועלים במוקדי ממשל שונים כמו המטכ"ל העיראקי, בית הדפוס הממשלתי בבגדד, מה שמאפשר מעקב אחרי מסמכים שמודפסים, ועוד. המסמכים נשלחים לישראל באמצעות מבריחים שאינם מודעים לתוכן המשלוח שהם מעבירים.
מיטשניק מציין כי ההישג הבולט של אותו בסיס מודיעין היה באיתורו, העתקתו והעברתו לישראל של הדו"ח הסודי של ממשלת עיראק לבחינת הכשל של כוח הפלישה העיראקי לארץ ישראל. ועדת החקירה העיראקית פעלה מראשית שנת 49' ועד ספטמבר אותה שנה, אז הוגש הדו"ח שהועתק על ידי חמישה צעירים יהודים תושבי בגדד שהעבירו אותו לטהרן ומשם לישראל.
מהדו"ח עולה סדר גודל הכוחות העיראקיים שנערכו לפלישה לארץ ישראל והאמצעים שהוקדשו לעזרתם, כולל מטוסים ורכבים משוריינים, אלא שהכוח נכשל בניסיונותיו לחדור דרך בית שאן ונתיבים נוספים. "הועדה הציגה בדו"ח מידע על מגעים בין מדינות ערב לקראת הפלישה לישראל כולל החלטות סודיות של הליגה הערבית, הערכות מצב סודיות, תיאור מהלכי הקרבות, חילוקי דעות בין מנהיגי ערב ועוד לצד ניתוח הסיבות לכישלון. מכלול המידע איפשר לישראל ללמוד ולהעמיק אודות צבאות ערב.
מוסיף מיטשניק ומציין כי המידע היה כה חשוב עד שהוחלט לפרסמו בגלוי, ואכן יצא לאור הספר 'מאחורי הפרגוד' שתורגם על ידי סרן שמואל שגב, לימים בכיר המוסד שיכתוב גם על אלי כהן שנים לאחר מכן. את המבוא לספר כתב בנימין גיבלי ושם מציין גיבלי את המסמך כיחיד במינו.
"וינטר חוזר לארץ. הבסיס ממשיך לפעול עד 1952, ואז האחריות עוברת ל"רשות", הארגון שלימים הפך למוסד לתפקידים מיוחדים", מספר מיטשניק ומציין כי "מאז 52' המוסד ממשיך לפעול בטהרן עד 79'. ב-1966 ישנה הפעולה של גניבת המיג מעיראק, מהלך אותו מוביל אל"מ יעקב נמרודי, שבאותן שנים היה נציג המוסד ואמ"ן בטהרן. בסיס המודיעין פועל גם מול עיראק וגם מול מקומות נוספים ושם נטווה המבצע להבאת המיג. בנוסף היו עוד הרבה שיתופי פעולה מודיעיניים וביטחוניים כמו הקמת השב"כ המקומי, ולאורך השנים בוצעו פרויקטים ביטחוניים שונים כמו תכנית הטילים במימון איראני והתקיימו ביקורים של ראשי ממשלה בטהרן, מעבר למשלחות ביטחוניות רבות שהגיעו לשם".
את דבריו חותם גדעון מיטשניק בדברי תודה לעמותת יוצאי יחידת 504 שסייעו באיסוף החומר על שלוחת המודיעין הראשונה באיראן.