הסיכוי שוויז אייר תקים בסיס קבוע בישראל מרגש את עולם התעופה ומדאיג את המתחרות הישראליות. אולם, עד עתה, הדיון הצטמצם לתחרות עם חברות התעופה הישראליות, מחירי כרטיסי הטיסה ותרומת חברת התעופה ההונגרית לכלכלה הישראלית. מימד נוסף של התפתחות זו עשוי להתגלות ביבשת אירופה, שם קהילות יהודיות עשויות להרגיש את ההשפעה בצורה משמעותית הרבה יותר.
התכנית מגיעה ברגע טעון מבחינה פוליטית. לאחר שנתיים של מלחמה בעזה, ישראל מתמודדת עם חרמות ברחבי אירופה. אוניברסיטאות, חברות פרטיות, מוסדות תרבות ומועצות מקומיות ניתקו קשרים עם ישראל. המסר ביבשת אירופה הוא שיש לבודד ולהחרים את ישראל. כנגד מגמה זו, ההחלטה של וויז אייר, אחת מחברות הלואו-קוסט הגדולות באירופה, להגדיל את פעילותה בישראל נושאת גם משקל סמלי. היא מעידה על כך שישראל נותרה רווחית מבחינה מסחרית והיא מאותתת לממשלות האירופיות ולציבור האירופי שקשרי מסחר עם ישראל הם נורמליים והם אינם שנויים במחלוקת.
עבור הקהילות היהודיות באירופה הנאבקות באנטישמיות גוברת, המסר הזה חשוב. השנתיים האחרונות הביאו למקרי ירי בבתי כנסת, התקפות אנטישמיות אלימות, אבטחה מוגברת בבתי ספר ותחושת פגיעות גוברת. משפחות רבות חוות חרדה. חלקן אף שוקלות הגירה. אמנם טיסות זולות ותכופות בין ישראל למרכזים יהודיים באירופה לא ימגרו את השנאה, אבל הן בהחלט יכולות לחזק ביטחון תרבותי וחוסן רגשי. האפשרות לבקר בישראל לסוף שבוע ארוך, לקיץ או לסמסטר הופכת את המורשת הישראלית-יהודית לנגישה וקרובה יותר.
הונגריה מהווה מקרה בוחן מעניין. בודפשט הבירה כבר נהנית מטיסות רבות מישראל, אך אלו יהפכו תכופות וזולות יותר עם בסיס ישראלי של חברת הלואו-קוסט. הקהילה היהודית ההונגרית, הרביעית בגודלה באירופה והגדולה ביותר במזרח אירופה, גדלה בשנים האחרונות הודות לישראלים רבים המחפשים יציבות לאחר המלחמה הארוכה והקשה. טיסות רבות וזולות יותר בין ישראל להונגריה יסייעו לקהילה הישראלית והיהודית במדינה ויאפשרו תנועה של כישרונות, של תרבות ושל יזמות בין שתי המדינות. ההיגיון הכלכלי של בסיס הקבע בישראל מלמד על הרחבת קווי התעופה למדינות אירופיות נוספות בהן חיות קהילות יהודיות משמעותיות.
לטיסות רבות וזולות יש השלכות קהילתיות על הקשרים בין הישראלים לבין יהודי אירופה. קשרי ישראל והקהילות היהודיות דלים יותר גם לאור המרחק הגיאוגרפי, העלות הכספית ומערכות היחסים הפוליטיות המפרידות בין ישראל לתפוצות. טיסות זולות יכולות לחדש ולהעמיק את הדפוס הישן שבו מחנכים, חוקרות, אמנים, סטודנטיות ורבנים נעו בין ישראל לאירופה, החליפו רעיונות וחיזקו זהויות משותפות. קבוצות נוער ישראליות יוכלו להשתתף בפסטיבלים אירופיים. אגודות מחקר אקדמיות יוכלו לארגן כנסים משותפים המפגישים חוקרים מאירופה ומישראל. תערוכות תרבות מישראל יוכלו לנוע בקלות ובזול במספר ערים אירופיות.
גם המסחר ייהנה מפריחה, במיוחד המסחר המחבר בין ישראל לקהילות היהודיות באירופה. עסקים זעירים ובינוניים בעולם היהודי פועלים בנישות הדורשות ניידות חוצת-גבולות. מפעילי טיולים מטיסים תיירים בין ישראל לתפוצות בעונות השיא. תעשיינים ויצרני מזון תלויים בירידים בינלאומיים כדי להגיע ללקוחות ברחבי היבשת. ישראלים שעברו למדינות אירופה מביאים עימם חזרה מיומנויות וטכנולוגיות המשדרגות את מעמדה הבינלאומי של ישראל.
השנתיים האחרונות לימדו את הישראלים שהחלטות בעולם התעופה אינן מובטחות. פוליטיקה וביקושים עלולים לסכל אפילו את התוכניות הטובות ביותר. אך אם חברת לואו-קוסט אכן תקים בסיס קבוע בישראל, התוצאה עשויה לחרוג מעבר ליחסי ישראל ויהודי אירופה. הקמתו של בסיס הקבע התעופתי בישראל תאתגר קריאות אירופיות לבידוד וחרם על ישראל ותוכיח ששיתוף פעולה עם ישראל הוא גם רווחי וגם מעשי. תכיפות של טיסות הלואו-קוסט לישראל עשויה להעניק ליהודי אירופה גם ביטחון, במיוחד בעת הקשה בה אנו חיים ותזכיר לאירופים אמת יסודית: חיבור תעופתי בונה גשרים ואילו חרמות מעמיקים פערים, ובעידן של אנטישמיות גוברת, הבחירה בשיתוף פעולה על פני בידוד עשויה להיות ההחלטה המשמעותית ביותר מכולן.
הכותב הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי - JPPI, ופרופסור ללימודים אירופיים ויחסים בינלאומיים במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.