כמי שעומדת בראש ארגון בטרם לבטיחות ילדים, אני מוצאת את עצמי ביום כזה נקרעת בין הכאב הבלתי נתפס על חיים שנגדעו באיבם, לבין הזעקה המקצועית שחייבת להישמע: זו לא גזירת גורל.
האירוע הזה קורע את הלב, אנחנו מוצאים מסגרת לא מפוקחת, שנותנת מענה לצורך של הורים בעלי הכנסה נמוכה, לשמור על הילדים כדי שההורים יוכלו להביא אוכל הבייתה לילדיהם. עלות המסגרות לגיל הרך כיום, הם בטווח שבין 3,500-7,000 ש"ח לחודש לילד.
משפחה בעלת הכנסה נמוכה, או ממוצעת, לעיתים, לא יכולה להרשות לעצמה עלות זו, ועל כן, היא נוטה להשתמש בשירותי מסגרת לגיל הרך שאינה מפוקחת, וגובה סכומים יותר נמוכים.
את התוצאה הכואבת הזו, אנו פוגשים היום. תאונה לא מתרחשת בחלל ריק, ללא כל סיבה, היא נגרמת בגלל חוסר תשומת לב ואי עמידה בתקנות, יש לה סימנים מקדימים ולרוב אף ניתנת למניעה. התמונות הקשות מהגן בירושלים, לא משאירות עין יבשה ומוכיחות זאת.
הנתונים שבידינו אינם משאירים מקום לספק: האירוע שהתרחש היום בירושלים הוא אירוע היפגעות הילדים הקשה ביותר שהתרחש ב-30 השנים האחרונות. תינוקות, פעוטות וילדים קטנים הם חסרי ישע והאחריות לביטחונם היא עלינו, המבוגרים הסובבים אותם.
אני פונה מכאן להורים, אל תגידו 'לי זה לא יקרה' בטיחות ילדים היא סטנדרט שאנו חייבים לדרוש עבור ילדינו בכל מקום בו הם נמצאים. כך עלינו לוודא שהמעון אליו אנו שולחים את היקר לנו מכל עומד בסטנדרטים המחמירים ביותר לרבות אמצעי חימום וחשמל בטוחים, הכשרות צוותים להתנהלות בטוחה ועוד. הטרגדיות הללו אינן "גזרות משמיים" והאירוע היום תמרור אזהרה בוער. בטיחות היא לא עניין של מזל, אלא של החלטה.
בארגון בטרם אנו רואים את הפנים מאחורי הנתונים. כל ילד הוא עולם ומלואו, משפחה שלמה שחרב עליה עולמה ברגע קטן ומעגלי פגיעה נוספים ונרחבים סביבו. המקרה שהתרחש היום הוא קריאת השכמה! כבר מחר בבוקר, עלינו לקום ולהיות מחויבים לעשות הכל כדי שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם.