ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט המשיכה היום (שלישי) את רצף הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון.
במהלך הדיון סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים בצה"ל, חשף נתונים מדאיגים: נכון להיום יש בצה"ל כ-30 אלף אנשים במעמד חוקי של השתמטות, כאשר כ-50% מהם משתייכים לציבור החרדי.
לגבי המחצית השנייה, הסביר דיקשטיין כי חלקם מהציבור הכללי וחלקם מהציבור החרדי, אך לא ניתן לדעת בוודאות.
"יכול להיות שמתוכם יש כמויות גדולות של חרדים שפשוט לא היו בבריכה", אמר. עוד ציין כי יש כמות של אלפים רבים שנמצאים בצו 12, שיכול להיות שבחודש הקרוב יהפכו למשתמטים בגלל שהם לא משתפים פעולה עם הגיוס.
הדיון התמקד בסעיף 13 של הצעת החוק, הכולל תתי סעיפים העוסקים בהוראות מעבר וביטול הליכים משפטיים ופסקי דין קיימים של מיועדים לשירות ביטחון. הוראות המעבר נועדו לגשר בין המצב החוקי הקיים ערב תחילתו של החוק לבין המצב עם תחילת יישומו.
לפי ההצעה, עם כניסתו של החוק לתוקף תינתן תמיכה לישיבות בגין תלמידי ישיבות שניתן להם צו דחיית שירות בשיעור של 50% מהסכום הבסיסי המוגדר.
לאחר מכן, אם בסוף שנת הגיוס יימצא כי הייתה עמידה ברף הגיוס המינימלי השנתי, תשולם יתרת הסכום. במקרה שלא הייתה עמידה ברף הגיוס המינימלי השנתי, יחולו הוראות להפחתת תמיכה בישיבות.
בנוגע לביטול הליכים משפטיים, מוצע לקבוע כי במהלך התקופה מיום פקיעת החוק הקודם ועד ליום תחילת החוק החדש, מיועד לשירות ביטחון בישיבה שלמד לפחות 45 שעות שבועיות בישיבה או 40 שעות בכולל בתקופה שבין ה-1.7.2023 למועד תחילת החוק, יהיה פטור מאחריות פלילית בשל אי-התייצבות, בתנאי שהוגש תצהיר כדין.
המלש"ב לא יועמד לדין על עבירת "אי מילוי חובת התייצבות" בתקופה שחלפה, ואם הועמד לדין יופסקו כנגדו ההליכים המשפטיים, ואם ניתן פסק דין ביצועו יבוטל.
הייעוץ המשפטי לוועדה הביע עמדה ביקורתית והדגיש כי ביטול הליכים משפטיים ופסקי דין קיימים הוא צעד חריג ביותר, שאינו עומד לכלל האוכלוסייה החייבת בהתייצבות.
המשמעות הישירה היא שמי ש"עבר על החוק" לכאורה, מקבל חסינות מלאה. קביעה חריגה זו נוגסת בעקרונות החובה לקיים את הוראות החוק.
יחד עם זאת, הזכירו בייעוץ המשפטי כי בחוק להפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע-2010, נקבע מנגנון דומה למנגנון הנקבע כאן. הבסיס שביסוד קביעת הוראה זו היא הגנה על "ערך לימוד התורה" ועל תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, בתקופה בה לא היה הסדר ייחודי לאוכלוסייה.
הייעוץ המשפטי ציין כי בטרם ימסרו את עמדתם הסופית, על הוועדה לבחון האם יש להחיל את הסעיף על כלל האוכלוסייה ולא רק על תלמידי ישיבות, כיצד ניתן לוודא שאכן התלמיד למד את המספר הנדרש של שעות, וכיצד להבטיח שההוראות לא יחולו על מי שהיה עריק או משתמט לפני 1.7.