הרב יהושע שפירא מתארח בפרק חדש של הפודקאסט "פתחו שערים" מבית "שערים", ומציג זווית אמונית על מהפכת הבינה המלאכותית.
לדבריו, השיח הציבורי סביב טכנולוגיות AI מתמקד בעיקר בהשלכות של פיטורי עובדים, התייעלות או סכנות עתידיות, אך קיימת שאלה עמוקה הרבה יותר: מה המסר האלוקי המתגלה דרכה.
במהלך השיחה מתאר הרב שפירא את ההיסטוריה האנושית כתהליך של שחרור הדרגתי מהמאמץ האנושי. הוא מסביר כי אם המהפכה התעשייתית שחררה את האדם מעבודת כפיים, והאינטרנט מהצורך לחפש ולנוע, הרי שהבינה המלאכותית מסירה מעליו את הצורך בחשיבה לצורכי קיום.
"ה-AI חושב מהר מאיתנו, בהיר מאיתנו ואפילו יצירתי מאיתנו", אומר הרב שפירא. לדבריו, דווקא כשנחסך מהאדם המאמץ השכלי, נחשף מה שנותר בליבו פנימה: "כשחוסכים לנו את החוכמה החיצונית, נחשף הדבר היחיד שמכונה באמת לא יכולה לקחת - יראת השם ודעת אלוקים".
בפרק, הרב שפירא מעלה הקבלה מפתיעה בין עידן הבינה המלאכותית לבין גן עדן. לדבריו, קללת "בזעת אפך תאכל לחם" קללה לא רק עמל גופני, אלא גם את שעבודו של השכל לצורכי הישרדות. כיום, כאשר הטכנולוגיה מפנה את מקומה לטובת חשיבה יצירתית ואוטונומיה של מכונות, מתפנה לאדם אפשרות לחזור לייעודו המקורי - חיבור ישיר ופשוט לרוח האלוקית, "לעובדה ולשומרה".
הרב מתייחס גם להקשרים אקטואליים מהשנתיים האחרונות, ובפרט למציאות הקשה של החטופים בעזה. "כשלקחו לחטופים במנהרות את הכל - את החירות, את האוכל, את היכולת לפעול - מה נשאר? התגלה שיש משהו מעבר לכל הכלים. נשמת חיים", הוא אומר. לדבריו, תהליך זה משקף תנועה עולמית רחבה יותר: ככל שהכלים החיצוניים מתייתרים או נלקחים, כך נחשף האור הפנימי שאינו תלוי בדבר.