גן ילדים, ארכיון
גן ילדים, ארכיוןצילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90

עקב האירוע המזעזע והמצער השבוע (במעון ברוממה), שבאמת קשה להתעלם ממנו, עלה לי רעיון ואשמח לשתפו.

אני מאמינה שחשוב יותר להתעסק בפתרונות מאשר בהאשמות, וגם לספק פתרונות שוויוניים לכלל המגזרים, ולא להעדיף אחד על פני השני בהטבות ובסבסודים, "ועמך כולם צדיקים".

חוק חינוך חובה הוא מגיל 3 והלאה, כרגע זו עובדה. הורים מכלל המגזרים נאנקים תחת הנטל, כשמחירים של גנים פרטיים מגיעים לכ־50,000 ש"ח בשנה ואף יותר, לילד בודד.

הורים נאלצים לעשות בחירות, אם להביא עוד ילד, באיזה מרווח, אם לעבוד או לא, ועוד.

אני חושבת שאפשר לצאת משתי נקודות מוצא:

בראש ובראשונה, באחריות ההורים לדאוג לרווחת ילדיהם.

למדינת ישראל יש מטרה לגדול דמוגרפית, מכלל המגזרים.

אם יהיה סבסוד מלא מגיל אפס, נטל המיסים יגדל, כי כל המגזרים ירחיבו עוד את הילודה, ויהיה קשה לכסות את ההוצאות. בנוסף, נקודת האחריות ההורית תיטשטש, ולדעתי יש לה חשיבות.

מאידך, המצב כיום קשה מאוד, ועצוב כשדבר בסיסי כמו משפחה הופך לפריבילגיה. נקודה זו בולטת במיוחד במגזר הכללי, שנאנק תחת יוקר המחיה ונדרש כיום גם לסבסד אחרים.

להלן הפתרון:

המדינה תקים קרן הלוואות ללא ריבית, ואולי גם ללא הצמדה, שאותה יידרש הלווה להחזיר תוך עשר שנים. מדובר, כמובן, בהלוואה ייעודית לשליחת ילד עד גיל 3 למסגרת חוקית.

כך נרוויח כמה דברים:

האחריות ההורית לא נפגמת. הלוואה צריך להחזיר, ולכן לא תהיה הבאת ילדים שתפיל נטל על החברה, מתוך מחשבה שאפשר להביא ילדים ללא תכנון רק משום שהדבר מסובסד.

נרווח לציבור את האפשרות להביא ילדים ולשלם את הסכום שזה עולה, תוך הקלה על התשלומים. כפי שאנשים לוקחים משכנתא או רוכשים רכב במימון, כך בשנים הראשונות המדינה תבוא לקראתם.

הוספת פרמטרים לחוק הפיקוח על המעונות עד גיל 3. למשל, הבנתי ש"ויצו" ו"נעמת" פטורים מתשלום ארנונה ומע"מ, בעוד שמעונות פרטיים מחויבים בתשלומים אלו. אם המדינה תשווה את התנאים, מחיר המעונות יוכל לפחות בכשלושים אחוז.

אולי יש מקום לחשוב על מחיר גג למעון.

אולי לתת ואוצ'רים אחידים לכלל המגזרים, שניתן לממש במעון פרטי, ועוד.

ועוד מילה לציבור החרדי:

למה שלא תקימו קרן תרומות ומלגות לחינוך כבר מגיל אפס?

אתם מגזר שאלוף במציאת מימון למגוון המוסדות הלא רשמיים שלכם, אז אפשר להתחיל בכך כבר מהגן.

אני מאמינה בלקיחת אחריות, ולכן חיפוש אשמים אצל אחרים הוא, בעיניי, נקודת מוצא שגויה.

אני בטוחה שהרבה אנשים טובים מעם ישראל יתמכו במהלך כזה ויתרמו מכיסם לקרן כזו.

האם זה פתרון מושלם? כנראה שלא. יהיו כאלה שלא יאשרו להם הלוואה, אך ככל הנראה אלה גם אנשים שכיום אינם מסוגלים לשלם גן.

כפי שרוב ההורים מצליחים לשלם את הגן, כך יוכלו לעמוד גם בהחזר ההלוואה, ואפילו ביתר קלות.

כיצד ניתן לסייע למי שלא יצליח? חלק מהאנשים יזדקקו, ככל הנראה, לערבים. בנוסף, ניתן להקים בחסות המדינה קרן ערבות שתכסה על מי שלא יצליח לשלם.

לא מתקציב המדינה, אלא באמצעות גיוס תרומות ייעודיות. כפי שבחו"ל, עבור יהודים שאין ביכולתם לממן חינוך יהודי, המוסדות דואגים לקרנות ייעודיות.

אני מכירה הרבה חילונים שהיו רוצים שלושה ילדים, אך מסתפקים בשניים, כי יקר להם מדי.

שנות הילודה הן מצומצמות, ונכון להקל על הורים לגדל את ילדיהם בכבוד ולאפשר להם לקבוע את מספר הילדים שהם רוצים, בהלימה ליכולתם. המצב כיום מגביל מאוד את התמרון, וחבל.

צריך להיזהר לא לערבב בין הביצה לתרנגולת. בסופו של דבר, פחות ילודה משמעה משק קטן יותר בעתיד. אם אמא נשארת בבית בגלל המחיר, גם השוק נתקע, משום שהיא אינה עובדת, ונגזרים חיים בצמצום ממשכורת אחת, שלרוב האנשים אינה מספיקה.

הלוואה מגבירה את היכולת להניע את השוק.