בראיון מרתק לפודקאסט של ערוץ 7, פורס הרב איסר קלונסקי, מגדולי תלמידי הרצי"ה קוק את סיפור חייו.
מהרגע שבו מצא עצמו נבחר לרב שכונת גבעת מרדכי, דרך הלחימה במלחמת ששת הימים, הקמת רשת נעם צביה, המאבק על סיני, עריכת כתבי הרב צבי יהודה קוק והשנים בהם הוביל את הכשרות ברבנות הראשית. הוא משתף בסיפורים נדירים על הרב אריה לוין ונזכר כיצד הקמת היישוב עפרה יצאה מביתו.
בתחילה הוא מתאר פרויקט ספרותי חדש, אותו הוא מוביל יחד עם הרב חיים שטיינר - ספר על כתביו ההלכתיים של הרב צבי יהודה קוק. "זמן מה לפני פטירתו, כשהוא היה בבית החולים שערי צדק, בחנוכה, אמר לנו - לי ולרב שטיינר - 'תוציאו כבר את ההערות שלי על הש"ס'. אמרתי לו, כבוד הרב, רק בתנאי שתיתן מכתב בכתב ידך. והוא ניסה פעם, פעמיים, בפעם הרביעית יצא לו מכתב - יש לי אותו עד היום".
הספר הראשון שיצא נקרא "אור לנתיבתי". הספר השני, שעתיד לצאת לאור בקרוב, ייקרא "נתיב מצוותיך". לדבריו, "החומר היה מוכן לעריכה כבר לפני שנים, עכשיו זה סוף-סוף יוצא".
הרב קלונסקי מספר גם על ספר בשם "לזכרו" - ניסיון ראשון לתעד את אישיותו של הרב צבי יהודה: איגרות, דרשות, דברי הלכה, דברי אגדה, ועוד. גם הוא, יחד עם חומר חדש, עתיד לצאת במהדורה נוספת.
מהרב קוק עובר הרב קלונסקי לסיפור אחר שקשור לירושלים של פעם - סיפור הניסיון למנות את הרב חיים יעקב לוין, בנו של ר' אריה לוין, לרבה של ירושלים. "הרב צבי יהודה שלח אותי, את הרב חיים שטיינר והרב צבי טאו לפרדס חנה למסור מכתב לרב לוין". כשהגיעו לרב לוין, הוא קרא את המכתב ואמר רק משפט אחד: "תגידו לו שאני אענה לו". מאוחר יותר נודע כי התייעץ עם הרב אלישיב והחליט שלא להגיש את מועמדותו.
סיפור נוסף נוגע לרגישותו של הרב צבי יהודה קוק: "באתי אליו הביתה, וראיתי אותו עומד ליד פח האשפה - אבל לא מתקרב. שאלתי אותו מה קרה, והוא אמר, 'ראיתי חתולה ליד הפח. לא רציתי להפריע לה לאכול'".
והאם יש רב אחד שממשיך את דרכו של הרב צבי יהודה קוק? "לכל אחד יש את הרב צבי יהודה שלו. אין ממשיך אחד. יש תלמידים רבים, ברוך השם. וכל אחד נושא את חלקו בדרכו של הרב".
סיפורים נוספים נשזרים בריאיון: בית הדין המיוחד שהקים ר' אריה לוין כדי להתפלל על הרב שלמה רענן והרב מרדכי פרום, ההערכה שרחשו לו ראשי ישיבת חברון, ומסירותו לאורך עשרות שנות כהונה ברבנות שכונת גבעת מרדכי. "לא חשבתי שאני מתאים. הרב צבי יהודה אמר לי: 'שלום הרב של גבעת מרדכי'. הבנתי שהפור נפל".
הרב קלונסקי כיהן בתפקיד במשך יותר מ-50 שנה. בין ספסלי בית הכנסת, בחתימות למכירת חמץ, ובפתרון מחלוקות בין דתיים, מסורתיים וחרדים, הוא ניסה לייצר שיח מאחד. "ישיבת חברון כיבדה אותי מאוד. הרב ברוידא, הרב פרבשטיין והרב חיים סרנא - כולם באו אליי הביתה למכור חמץ".
לפני כשנתיים הודיע על סיום כהונתו: "התחלתי במלחמה וסיימתי במלחמה. רציתי לחזור לעסוק בתורה, בכתיבה". הוא אף תומך באיחוד הקהילות השונות בשכונה - מהלך שיכול לחזק את המרקם החברתי והדתי במקום.
בהמשך הריאיון, עובר הרב קלונסקי לשירותו הצבאי. הוא מספר כיצד השתתף בכיבוש הארמון הנציב, מוצב הפעמון וקבר רחל במלחמת ששת הימים: "עלינו על רכב, דהרנו. מישהו אמר לי - איסר, זה קבר רחל. לא האמנתי. עד שראיתי את המבנה".
בשעה שכל החיילים ישבו בגומות חפורות לשם הגנה, הוא מספר כיצד נשמעה הקריאה מהרדיו: "כבשו את הכותל!" ומיד לאחר מכן, "כל הגדוד עמד ושר 'ירושלים של זהב'. זה היה רגע שלא אשכח".
מכאן הוא גולש לשאלת הגיוס והצבא. לדעתו, "לימוד התורה הוא הדבר הכי חשוב - אבל בשעת מלחמה לא ייתכן שמגזר שלם ישתמט. הרב חיים סרנא אמר לי פעם ש'חברון זו ישיבה של מוסר', זה מוסרי? לא לסגור ישיבות וכל ישיבה ישמרו על מספר מסויים אבל חלק גדול צריך ללכת למלחמה. גם הצבא צריך לעשות שינויים, גם הציבור החרדי צריך לעשות שינויים. לא בכפייה, אלא בהסברה ובהבנה, צריך למצוא את האנשים הנכונים".
הרב קלונסקי חוזר לימיו כראש מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל בשנות ה-80 ומביע כאב נוכח ההידרדרות כיום: "היום המצב מאוד גרוע, מאוד כואב לי. אם יעמדו בתנאים - הרבנות תהיה ברמה הכי כשרה בארץ. בימים אלו מוציאים מכתב עם הרבה רבנים על המצב בו לא נותנים לרבנים הראשים להשתלט על עולם הכשרות".
לאורך השנים, השתתף גם במאבקים ציבוריים - נגד נסיגה מסיני, בהקמת היישוב חצר אדר, ולימים אף שימש רב קהילה בפראג. בביתו התקבלו החלטות ראשונות לגבי עליית יישובים כמו עפרה. "חזרתי הביתה ומצאתי שלושים צעירים אצלי בסלון - מחכים למשאית שתיקח אותם להקים יישוב".
בפרק נרחב מוקדש גם לחינוך. הרב קלונסקי היה סגן ראש ישיבת המאירי שנים רבות וממקימי רשת מוסדות 'צביה' לבנות, מתוך מענה למחסור במוסדות תורניים לבנות בציבור הדתי לאומי. הוא מתייחס למחסור במורים במערכת החינוך. "אפשר גם לשלב קצינים דתיים לשעבר כמורים. פוחדים ממורות חרדיות - ואני חושב שזה פחד שווא. הגיע הזמן לחנך את המורים והמורות, אפשר וצריך לחנך את המורים והמורות".
לסיום, נשאל הרב על האפשרות לאחדות פוליטית בציונות הדתית. "מאוד חרד לפילוג - בצלאל סמוטריץ' עומד בראש בצורה מוצלחת, אין לתאר ולשער את ההצלחות ויש גם ביקורת, ביקורת זה דבר טבעי ולדעתי יותר מידי מגזימים בביקורת עליו. אני חושב שחייבים ללכת יחד, לפחות באיחוד טכני עם בן גביר, רשימה משותפת. נכון, הביקורת היא קשה וזה יהיה לא קל, אין לנו שום ברירה אחרת - אחרת נמחק מהכנסת וזה יהיה רע מאוד".