לאחרונה נחשף תיעוד מטלטל, שהוקלט בסתר, של יו"ר ארגון שמטרתו המוצהרת היא שוויון בגיוס. כפי שנכתב באתר הארגון: "ערך השוויון כערך המרכזי למענו היא נלחמת, בדגש על שירות שווה לכולם".
בתיעוד שפורסם חשפה היו"ר את הקמפיין שהובילו, בהשקעה כספית גדולה מאוד, שנועד לפלג את הציבור החרדי למטרות פוליטיות שאינן קשורות לגיוס: "אחת המטרות שלנו הייתה לפלג וליצור כאוס בציבור החרדי. תראו באיזה סכסוכים הם היום. שנתיים של עבודה של מכונת רעל מאחורי הקלעים, והמון שת"פ. מכונת הרעל פעלה שעות נוספות בבתי הכנסת ויצרה פילוג בתוכם. זה לא קרה מעצמו; עבדנו בזה".
בתיעוד נוסף היא חשפה את השיטה המניפולטיבית של הקמפיין, שנועדה לייצר אחיזת עיניים של מחלוקת פנימית שאינה קיימת: "יש דברים שאתם לא יודעים, אבל אנחנו הרבה פעמים מריצות קמפיינים של פשקווילים בתוך הציבור החרדי, שבכלל תולים אותם אחרים, לא אנחנו, והם נראים כאילו הרחוב החרדי עושה אותם וכו'. בשנה האחרונה כמות הפשקווילים שניתלו בבתי הכנסת של גור, בתוך בית הכנסת, שהם פשקווילים שלנו לחלוטין. היו הרבה הטרלות ברחוב החרדי שנעשו מתחת לרדאר".
קמפיינים דומים מתקיימים כבר תקופה ארוכה בקרב הציבור הציוני-דתי. פרסומים בעיתונות המגזר ובעלוני השבת, בסכומי עתק, תחת שמות של ארגוני דמה שאיש אינו מכיר, או שמאחוריהם עומד מיעוט קטן, נועדו להנדס תודעה ולהשפיע על הלכי הרוח בציבור הציוני-דתי ובמנהיגותו, בניגוד לדעה המקובלת ברובו. כך מיוצר מצג שווא כאילו מדובר בארגונים גדולים הפועלים בקרבו, הדוגלים בדעה אחרת; ובדרך זו לזרוע בו פילוג ולהחליש את כוח השפעתו.
לאחרונה הצליחו לחשוף את מקורות המימון של כמה מפרסומים אלה, ומסתבר, שלא במפתיע, שהם מגיעים מגורמים שאינם חלק מן המגזר הציוני-דתי, ובעלי עמדות פוליטיות מנוגדות בתכלית, המתחזים לארגונים מהמגזר הציוני-דתי מתוך מטרה להשפיע עליו.
במהלך השנים, במסגרת תפקידים מבצעיים מגוונים, עסקנו במבצעי "השפעה", בהונאה ובלוחמה פסיכולוגית מול אויבינו, בשיטות שונות, לאור הציווי: "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי כד ו). עצוב לגלות שיש מי שמשתמש בשיטות דומות במסגרת הוויכוח הפנימי הקיים בתוך החברה במדינת ישראל, כנגד אחיהם, באמצעות כסף, הרבה כסף.
באופן יחסי, הציבור האמוני נותן יותר אמון בסיסי באנשים ובמילה הכתובה. הניצול הציני של האמון הזה לקמפיין רמייה, שנועד לייצר מצג שווא של כביכול קולות מתוכו שמובילים דעה אחרת, ולייצר בו פילוג פנימי תוך שיסוי איש באחיו, חמור שבעתיים. יש להניח שככל שמועד הבחירות יתקרב, נראה יותר ויותר קמפיינים של רמייה מעין אלה, בסכומי עתק; ולכן אסור להיות תמימים, וצריך לבחון במי נותנים אמון. כמו כן, חשוב לדבר על הקמפיינים הללו ולחשוף בפני הציבור אותם ואת מקורות המימון שלהם.
אחד הצירים הבולטים בתחילתו של ספר שמות הוא ציר התגלות האמון והאמונה של עם ישראל כעם, "מאמינים בני מאמינים", במקביל לתחנות העיקריות של ציר הגאולה.
בשלב הראשון, כאשר הקב"ה מתגלה למשה רבנו בסנה ומבקש לשלוח אותו אל פרעה כדי לגאול את עם ישראל, משה רבנו מעלה ספק: "וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ד'" (שמות ד א). "אחר שיראו שלא יתן אותם מלך מצרים להלוך. כי יאמרו לא נראה אליך ד' כי הוא אמר ויהי" (ספורנו שם). על פי חז"ל, באותה השעה הייתה ביקורת אלוקית על ספקו של משה רבנו: "אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים. ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים דכתיב: 'ויאמן העם'; בני מאמינים, שנאמר (באברהם אבינו): 'וְהֶאֱמִין בַּד' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה' (בראשית טו ו). אתה אין סופך להאמין, שנאמר: 'יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי וגו''" (שבת צז א). אולם בכל אופן, הקב"ה מצייד את משה באותות: "לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ ד' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם" (שם פס' ה).
השלב הבא היה כאשר משה פוגש לראשונה את העם, עוד בטרם הראה לו את האותות: "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ד' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (שם פס' לד, וברש"ר הירש).
אחד משיאי האמונה והאמון בקב"ה ובמשה היה בשלב ההתגלות האלוקית בקריעת ים סוף: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ד' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ד' וַיַּאֲמִינוּ בַּד' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד לא).
לאחר מכן, בביטוי של האמונה והתפילה המביאה לניצחון במלחמה הראשונה של עם ישראל בעמלק: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב" (שמות יז יב). "ויהי משה, ידיו באמונה, פרושות השמים בתפילה נאמנה ונכונה" (רש"י שם).
השיא היה בשלב ההתגלות האלוקית במעמד הר סיני: "וַיֹּאמֶר ד' אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט ט). בניגוד לפירוש האבן עזרא, כותב הרמב"ן שאין מדובר בכך שרק מעתה עם ישראל כולו החל להאמין בד' ובנבואת משה רבנו: "כי זרע אברהם לא יסתפק בנבואה, כי האמינו בה מאבותם, וכבר אמר עוד: 'ויאמן העם וישמעו' וכו'" (רמב"ן שם). עפ"י הרמב"ם הייתה בהתגלות זו עליית קומה באמונה בנבואת משה רבנו, שאינה תלויה באותות וניסים, עם ישראל נוכח שם בעצמו שהקב"ה מדבר למשה. (יסודי התורה ח א).
ב'ראשית צמיחת גאולתנו' ג"כ ראינו ניסים ענקיים מחזקי אמונה, ובמיוחד במלחמה האחרונה. אשרנו שאנו עם של "מאמינים בני מאמינים", אולם אסור להיות תמימים ביחס למי שמנסה לנצל את האמון הזה לרעה.