הרב דרור אריה
הרב דרור אריהצילום: דובי ריין

דורנו הוא דור נפלא. אתם, צעירי ישראל, מלאי הוד וטוהר, ונשמת הגאולה מאירה בכם. כשם שבימי מצרים הרובד הגלוי היה שקוע במ"ט שערי טומאה, אך בסתר המדרגה - בתוך הלב פנימה - בער סנה של קדושה, כך גם אצלכם: בתוך הנפש שוכנים הר סיני ומקדש.

הניסיון בדורנו אינו פשוט. הרחוב כבר אינו רק בחוץ; הוא חודר לכל מקום, נגיש, מהיר וזמין בכל כיס. לעיתים זה נראה כמעט בלתי אפשרי. חז"ל (ברכות לב.) המשילו זאת לבן שהושיבו אביו בפתח של זונות כשתשלומי הכיס על צווארו: "מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?". כאן עולה השאלה: מה רצון ה' בניסיון הזה?

הרב קוק זצ"ל (בעין איה) מסביר כי האב אינו מבקש להכשיל את בנו, אלא לאתגר אותו כדי לגדלו ולחסנו. "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו" - ואם הציב אותנו בפני ניסיונות כה כבירים, זהו סימן מובהק לגדלותנו. ככל שהקושי גדול יותר, כך הפוטנציאל לצמיחה נשגב יותר; זהו סיכון גדול הטומן בחובו תשואה אדירה.

שמירת העיניים והמחשבות היא המפתח. העיניים הן פתח הנשמה. שמירתן בטהרה היא המפתח לקדושה, אך לא פחות מכך - לשפיות ולנורמליות. לא כל דבר צריך לראות, ולא לכל קול נכון להקשיב. התכנים המופצים ברשתות החברתיות רוויים בערכים הסותרים את עולמנו ושורטים את עדינות רוחנו.

מדת הצניעות אינה באה לחנוק את הנפש, אלא להיפך - היא נועדה לאפשר לה מרחב מחיה אמיתי. החשיפה לתכנים שליליים של אלימות ופורנוגרפיה מכווצת את הנפש ומעוותת את התודעה הבריאה. תכנים אלו, המופצים בשם "חופש ביטוי" מדומה, פועלים כסמים משני תודעה. הם בונים מצג שווא ומנרמלים ניצול והשפלה. ומביאים את הנפש לחוויית ריגוש מוטעית, שהחלקים הנמוכים שבנפש, מבקשים לחזור ולחוות אותה כל פעם מחדש, בכח אדיר שקשה לעמוד מולו.

מבט פנימה אל האמת: כשמתבוננים לעומק בתעשייה הזו, מבינים שמדובר בסחר בבני אדם ובעבדות מודרנית בכסות של עונג. זוהי אלימות במסכה של אהבה. מאחוריה עומד תחכום שיווקי ופסיכולוגי שמטרתו ללכוד את טובי צעירינו ברשת. מי מאיתנו רוצה להיות שותף לשפלות כזו?

איך מנצחים? אנו נדרשים לגבורה גדולה כדי לא ליפול ל"מלכודות הדבש" המונחות לפתחנו. את העוז נשאב מהתורה ומהחיים. הכלל הוא פשוט: כאשר הבור מלא במים, אין מקום לנחשים ועקרבים. ככל שנהיה עסוקים בלימוד רציני, בעשייה ובחסד, במחשבות גדולות ובאידיאלים, נתרחק מאויב הבטלה המביא לידי שעמום וזימה.

זוהי מלחמה, ובמלחמה פועלים בתחבולות:

  1. מניעה: התקנת סינון איכותי למכשירים והימנעות מ"ייחוד" איתם. ככל שנתרחק מפתח העבירה, יקל עלינו לנצח.
  2. עשיה: ניצול הזמן ומילוי לוח הזמנים שלנו בלימוד רציני ופעילות חיובית של חסד ועזרה לזולת. כל דבר שמזמין בטלה כגון צפיה בסרטונים וסדרות- מחוץ לתחום.
  3. תודעה: נזכיר לעצמנו את קדושת הנשמה ואת תפקיד היצר ככוח שנועד לבניין עתידנו, להקמת משפחה בקדושה ובטהרה. נזכור שבדור של משיח בן יוסף, אשת פוטיפר היא הנסיון הכי קשה ומורכב. כאשר ננצח אותו, נוכל בסיעתא דשמיא להתקדם לקומת משיח בן דוד.
  4. קימה מנפילה: גם אם נפלנו - אל ייאוש. "שבע יפול צדיק וקם". העיקר הוא הרצון והמשך ההתמודדות. אל תקשיבו לעצת כסילים האומרים שזהו מאבק אבוד; הנפילה היא אנושית, אך הפיכתה לאידיאל היא הסכנה האמיתית.
  5. זכרו מעלתכם: הרוח, הדעת , עולמכם הפנימי הם עדות לנשמתכם לצלם אלוקים שבכם, אל תחללו מקדש זה במחשבות זרות וראיות מטמאות.

אנחנו יהודים, מזרעו של יוסף הצדיק. כוחו לעמוד מול טומאת מצרים זורם בדמנו. אם נכשלנו ואיבדנו חיות, נוסיף חיים חדשים: בשקידת התורה, בתפילה בכוונה, בעין טובה ובחסד. נוסיף אמונה ואהבה.

ככל שנתחבר לאופי האמיתי שלנו - לתום, לטוהר ולישראליות שבנו - נצעד בדרך האורה, וממילא לא ישכון נגע באוהלינו.