ניו יורק היתה פעם משאת נפשם של רבים ורבות. מודה, אהבתי את העיר הזאת לפחות כמו את פתח תקווה.
רק שבינתיים, היא הלכה והיטרללה, ובחירת ראש העיר האיום שלה - אכן מסכמת תקופה. ועדיין, לו אגיע לשם (מה שקרה בשבוע שעבר), אדלג על כל המקומות הכשרים בואכה "מיסטר ברודווי" הכשרה והאייקונית, כדי ליהנות מסנדוויץ' ניו יורקי משובח.
קשה להפריז במידת חיבתי לסנדוויצ'ים המזוהים עם העיר הזאת. עוד כרווקה התלהבתי משתי פרוסות לחם לבן, דקיקות באופן שמזכיר לנו מה חשוב, וביניהן ערימה מסודרת של פרוסות רוסטביף ובשרים אחרים, קיסם מפונפן שנתחב מעל, ומלפפונים בתחמיץ שנראים כאילו פשתה בהם צרעת, אבל טעימים כמו שרק בניו יורק אפשר להכין.
אז קפצנו למיסטר ברודווי במרכז מנהטן, וכשמוטי זילבר הבעלים התוסס, ניסה לשכנע אותנו לקחת את הסטייק האימתני שלו rib eye, אני הקטנה, רציתי רק את הסנדוויץ' שלי. הוא תהה למה אני מתעקשת על פיסות בשר לא שומניות ואף ראה בזה פשע, אבל אני נשארתי עם הסנדוויץ' הכייפי שלי, עם הפיקל'ס וסלט הקולסלו המרגש, כזאת אני.
אחרים, יוכלו להתענג על מנת ניוקי צלעות ואפונה, או סמאש ברודווי - קציצות בקר עסיסיות, גבינת צ'דר מותכת (כאילו, כן?), בצל אדום פריך ורוטב רוסי, על בריוש עם צ'יפס. או The Last Hunter מנה שמארחת בצלחת אחת סטייק פריים פלאט איירון, ששלפו ממנו את הגיד, חתוך לפרוסות דקות עם פירה שמנתי, בצל ירוק ורוטב פורטובלו עשיר ביין אדום. ומנות נוספות, משובחות, מנחמות ומרגשות.
בלילה אחד קפוא במנהטן, התענגתי על ספק מרק, ספק נזיד: פטריות וגריסים סמיך, עם גריסי פנינה מבושלים באיטיות, פטריות בשרניות, בצל מתוק, סלרי טרי ושום, מתובלים בעשבי תיבול ארומטיים ונזכרתי בימים בהם רודי ג'וליאני היה ראש עיר תותח. תענוג.
מיסטר ברודווי: 209 W 38th St. ניו יורק
כשרות: OU גלאט, וטרנופול
רוצים להמליץ לנו על מסעדה כשרה לבקר בה? כתבו לנו בוואטסאפ: 054-8118855
פורסם בגיליון "נופשים"