יסכה רגב הקימה לפני מספר שנים את אגף הרבניות בארגון רבני קהילות, הייתה המנכ"לית של הארגון ובשנים האחרונות היא משמשת ראש המטה של שר המורשת עמיחי אליהו.
בשיחה עם ד"ר חנה קטן על פמיניזם יהודי תורני, היא מספרת על תחושת השליחות שמניעה אותה ומדוע היא לא מגדירה את עבודתה כקריירה. כמו כן היא מדברת על תפקידה של המשפחה בעבודתה, ועל תהליך ההתחזקות שיש בעם בעקבות המלחמה.
"אמרו 'הטובים לחקלאות' אחר כך אמרו 'הטובים לטיס' ואז בא אורי אורבך ז"ל ואמר 'הטובים לתקשורת', ואני באה ואומרת 'הטובות למנהיגות'", אומרת רגב. לדבריה, "זה לא מתוך פמיניזם, אלא ההפך. כשהפמיניזם נולד הייתה בו הרבה ברכה, אבל מצד שני הייתה בו גם קללה. לכן קמה קבוצה של אנטי-פמיניסטיות שמטרתה הייתה להזהיר אותנו לשמור על הנשיות שלנו. היום אנחנו מספיק בוגרות להגיד שאנחנו נשים שרוצות להיות חלק ממקבלי ההחלטות, החשיבה האסטרטגית, להיות חלק מההובלה של עם ישראל והעם היהודי".
לדבריה של רגב, "העולם היהודי יש לו בשורה, ויש כמה רבדים לחיות את החיים האלו. יש את תפיסת 'האני' - מה נכון לי ומה אני רוצה לעשות, אבל זה הרובד הבסיסי. על גבי זה יש את הרובד השליחות שלנו, שאנחנו שואלים את עצמנו 'לשם מה?', אלו מתנות יש בנו שאנחנו צריכים להביא לעולם? התפיסה שלי היא לא של ה'כאן ועכשיו', היא תפיסה של חיבור בין עבר, הווה ועתיד. החיבור בין החיים האישיים לחיים הציבוריים זאת היהדות. פה הבשורה".
"אני שואבת את הכוח דווקא מהמשפחה. מרכז הכובד הוא המשפחה שלי, הוא העולם האמוני שלי. אני לא בקריירה, אלא אני בשליחות. כל עוד אני ארגיש שאני בקריירה, אז כולם מפריעים לי כי אני צריכה לממש את עצמי ולשלם מחירים. אבל אם אני מבינה שאני בשליחות כוללת ואני באה מכוח העם שלי ומהכוח של הבורא, אז זה תופס ממד אחר. אני מבינה שכל זה בסוף משתלב למשהו אחד", היא מסבירה.
בהמשך השיחה מספרת רגב את הלקח שלמדה מסיפור על הבבא סאלי, שבשבוע שעבר ציינו את יום ההילולה שלו. "התורה היא תורה של חיים, התורה היא מהות. אם אתה לומד תורה ולא מצליח ליישם אותה ולחבר את עם ישראל, אני חושבת שפה המשימה שלנו. אחרי ה-7.10 כולנו זעקנו ביחד להבין מה הקומה הבאה של עם ישראל, וקיבלנו את התשובה. אנחנו רואים הרבה התחזקות, הרבה התקרבות לקב"ה. אנחנו לא צריכים לחנך את העם, אנחנו צריכים לקחת את החן של הקב"ה וללכת איתו"