הרבנית ברוריה בן שחר לימדה במשך כארבעים שנים במכללות ובמדרשות, העמידה דורות של תלמידות וגידלה משפחה ענפה בלב השומרון, אך תמיד הרגישה שמשהו חסר.
בתוך דפי הגמרא והמדרשים, בין סיפורי הגבורה על רבי עקיבא, רבי מאיר ורבי שמעון בר יוחאי, נותרו נשותיהם בצל - נוכחות אך נסתרות. כעת, בספרה החדש 'שלי ושלכם שלה הוא', הרבנית ברוריה בן שחר מבקשת להחזיר את הנשים הללו אל מרכז הבמה התורנית.
באולפן ערוץ 7 היא מספרת כיצד התחילה ההתעניינות שלה בנושאים הללו. "השם שלי הוא ברוריה רחל ומילדות השמות הללו משכו אותי. ידעתי שאני נקראת על שם דודה וסבתא-רבה שנרצחו בשואה, אבל תמיד שאלתי: 'מי הייתה ברוריה המקורית? מי הייתה רחל אשת רבי עקיבא?'". החיפוש הזה, שהחל כסקרנות ילדותית, הפך למפעל חיים של מחקר ואיסוף מקורות. "הנושא הזה של נשות תלמידי חכמים פשוט לא היה ממוקם. יש הרבה ספרים על חכמים, וחשוב שיהיו - כי 'והיו עיניך רואות את מוריך' זה בסיס בחינוך. אבל הרגשתי שצריך להכיר גם את מי שאפשרה לכל זה לקרות".
הרבנית בן שחר אינה כותבת רק מתוך מחקר אקדמי, אלא מתוך חייה שלה כאשת חבר. היא נשואה לרב יצחק בן שחר, נשיא ישיבת קדומים, וסיפור חייהם שזור בראשית ימיה של ההתיישבות ובבניית עולם התורה הציוני. "בעלי היה בין ארבעים התלמידים הראשונים במרכז הרב. לא הכרנו בכלל מה זה תלמיד חכם במובן העמוק של המילה. המכללה היא זו שנתנה לנו להעריך מה זה לימוד גמרא, מה המשמעות של בן תורה".
הבחירה בחיי תורה לא הייתה תמיד קלה, במיוחד בימים שבהם המשפחה הייתה בין המתיישבים הראשונים בקדומים. "היו שנים של הסתפקות במועט, שנים שבהן הילדים כמעט לא ראו את אבא כי הוא היה בשליחות בבית המדרש מהזריחה ועד השעות הקטנות של הלילה. עד היום אני שומרת פתקים קטנים שהבנות היו כותבות לו: 'אבא, המורה שאלה שאלה, תוכל לענות לנו?'. הן ידעו שאבא בשליחות, ואמא שמחה בשליחות הזאת. לפעמים היו שואלות אותי באירועים 'למה בעלך לא מגיע?', והייתי עונה בחיוך: 'בעלי בקבע'. קבע בבית המדרש".
בספרה, צוללת הרבנית אל דמויותיהן של נשים חריגות בנוף התורני, ובראשן ברוריה, אשת רבי מאיר. "ברוריה הייתה תלמידה חכמה בפני עצמה, דמות חריגה מאוד לדורותיה. היא לא למדה במדרשה, היא ינקה תורה מאביה רבי חנינא בן תרדיון ומבעלה".
הרבנית חושפת כי אחת המשימות החשובות בכתיבת הספר הייתה "ניקוי" דמותה של ברוריה מפרשנויות מאוחרות ומטרידות. "על הסוף של ברוריה יש סיפור קשה ברש"י, אבל השם עזר לי ומצאתי פסק של הרב אלישיב שכותב שהסוף הזה 'לא היה ולא נברא'. הוא טוען שזה הוכנס לטקסט בטעות. כשגדול כזה אומר את זה, הדבר נותן כוח להסתכל על הדמות הזאת בטהרתה".
לצד ברוריה, מופיעה כמובן רחל, אשת רבי עקיבא, שהיא הסמל המובהק של הספר. "היא הדוחפת והמעודדת. בזכותה יצא רבי עקיבא להיות מי שהוא - אדם שגם משה רבנו אמר עליו לקדוש ברוך הוא 'ראוי שתינתן תורה על ידו'. השם של הספר, 'שלי ושלכם שלה הוא', הוא הביטוי שרבי עקיבא אמר לתלמידיו על רחל. הוא הכיר בכך שכל התורה שלו שייכת למסירות הנפש שלה".
כשהיא נשאלת על המגמה המודרנית של נשים השואפות להיות רבניות או תלמידות חכמים, הרבנית בן שחר מביעה עמדה מורכבת ומלאת הערכה. "ברוך השם ש'מלאה הארץ דעה את השם'. יש רצון גדול, וזה נהדר. המציאות כיום מאפשרת את זה - תוחלת החיים ארוכה יותר, ויש מדרשות נפלאות. אני עצמי מלמדת נשים מבוגרות ורואה בזה ברכה גדולה".
עם זאת, היא מדייקת את המקום הנכון לדעתה. "צריך לזכור שחובת 'והגית בו יומם ולילה' היא קודם כל על האיש. האישה צריכה ללמוד תורה בעמקות אבל מתוך כבוד לתורה ולחכמים. בבית שנבנה נכון אין תחרות בין הבעל לאישה בתורה, אלא בנייה משותפת. היו תקופות בחיי שהייתי מאה אחוז בגידול הילדים, והיום אני רואה את הפירות. הלימוד העיקרי שלי נעשה כשהילדים גדלו, ואין מה להצטער על כך. כשבאים מתוך ענווה ויראת שמיים - השמיים הם הגבול".