ועדת החינוך של הכנסת קיימה היום (ראשון) דיון מיוחד בהיערכות מדינת ישראל לאירועים המוניים של אזרחיה המתקיימים מעבר לים.
הדיון, ביוזמת יו"ר הוועדה חבר הכנסת צבי סוכות, התמקד בנסיעה ההמונית של חסידי ברסלב לאומן שבאוקראינה לקראת ראש השנה, אך התרחב לעיסוק בשאלות רחבות יותר הנוגעות לאחריות המדינה כלפי עשרות אלפי ישראלים המשתתפים באירועי תרבות, ספורט ודת ברחבי העולם.
לדיון הגיעו נציגי משרדי החוץ, התפוצות, התרבות והספורט, המשפטים והמל"ל, וכן נציגי חסידות ברסלב. מהדברים שנשמעו עלה כי אין כיום גוף ממשלתי מרכזי המתכלל את ההיערכות לאירועים מסוג זה, וכי הפערים בין הצרכים לבין המענים בשטח - ניכרים.
לוי יצחק גבירץ, נציג ארגון "איחוד ברסלב", ביקר את התנהלות הרשויות ואמר, "צריך מערכת שתפעל גם בהיבטים קונסולריים ודיפלומטיים, אבל המדינה נזכרת תמיד ברגע האחרון. לולא פניות יזומות מצידנו, גם את המינימום שקיים היום לא היינו מקבלים".
ח"כ סוכות תיאר תמונת מצב מדאיגה, לדבריו: "מדובר באירוע גדול ומשמעותי, שכרגע אין לו מענה מסודר מצד המדינה. יש פערים בהסדר ציבורי, שירותים קונסולריים, סיוע רפואי ותיאום בין-משרדי. אין גוף ממשלתי אחד שמרכז ומנהל אירועים כאלה בצורה מקצועית - וזה מצב בלתי נסבל שהמדינה חייבת לתקן".
נציגי משרדי הממשלה ציינו פעולות שנעשו בשנים האחרונות, ובהן הפעלת חמ"ל קונסולרי באומן, תיאומים עם גורמי ביטחון באוקראינה, פרסום אזהרות מסע והיערכות לאירועים נוספים. עם זאת, נציגי הציבור טענו כי צעדים אלו מגיעים רק לאחר לחץ מתמשך, ולא במסגרת תכנון מוסדר ומקצועי.
במהלך הדיון עלתה הדרישה להקים מנגנון ממשלתי קבוע שירכז את כל ההיבטים הכרוכים באירועים מסוג זה - ביטחון אישי, שירותים רפואיים, סיוע קונסולרי ודיפלומטי, והתמודדות עם אתגרי גבולות.
לקראת סיום הדיון, קרא ח"כ סוכות להקים גוף בין-משרדי מתואם: "זה רק הצעד הראשון", אמר. "נמשיך לעקוב אחר יישום המסקנות ונגבש המלצות אופרטיביות ברורות לממשלה. הזמן שבו המדינה מתעוררת ברגע האחרון חייב להסתיים".