פחות ילדים, יותר רכבים ומסכים: כך נראה היום הבית החרדי בפריפריה

מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי מצביע על פערים מובהקים באורח החיים של חרדים בפריפריה לעומת חרדים במרכז הארץ.

מהנתונים עולה כי למשפחות חרדיות בפריפריה יש בממוצע פחות ילדים, אך הן מחזיקות יותר רכבים, נחשפות יותר לטלוויזיה ומוציאות יותר על תחבורה ותקשורת.

המחקר המלא

המחקר, שנערך על-ידי ד"ר פאבל ז'לנוב, מצא כי בקרב חרדים בגילי 35-39 עומד מספר הילדים הממוצע בפריפריה על 3.9 לעומת 4.8 במרכז - פער של כמעט ילד אחד למשק בית. בתקופה של ארבע שנים בלבד כמעט והוכפל שיעור החרדים המתגוררים בפריפריה, מ-5.4% בשנת 2015 ל-9.4% בשנת 2019.

אחד הממצאים הבולטים הוא הקשר בין בעלות על רכב לבין מספר הילדים. בקרב משקי בית חרדיים בגילי 35-39, למשפחות המחזיקות רכב יש בממוצע 1.2 ילדים פחות לעומת משפחות ללא רכב. בפריפריה, שבה שיעור החזקת הרכב גבוה בהרבה, נמצאה גם רמת ילודה נמוכה יותר.

פערים נרשמו גם בשימוש באמצעי תקשורת. בקרב חרדים בגילי 30-39, 6.9% מהמשפחות בפריפריה מחזיקות טלוויזיה לעומת 1.5% בלבד במרכז.

בנוגע להוצאות שוטפות, נמצא כי חרדים בפריפריה מוציאים יותר על תחבורה ותקשורת: בגילי 18-29 ההוצאה החודשית לנפש בפריפריה עומדת על 1,483 שקלים, לעומת 1,107 שקלים במרכז. בגילי 40 ומעלה הפער גדל ל-2,134 שקלים לעומת 1,589 שקלים בהתאמה. עם זאת, בשל הוצאות דיור נמוכות יותר בכ-30%-40%, שיעור החיסכון בקרב חרדים בפריפריה גבוה יותר.

עוד עולה מהמחקר כי שיעור ההשכלה בקרב נשים חרדיות בפריפריה גבוה בהשוואה למרכז. כ-41% מהנשים החרדיות בגילי 18-39 בפריפריה מחזיקות בתעודת בגרות או תואר אקדמי, לעומת 34% בלבד במרכז.

נשיא מוסד שורש, פרופ' דן בן-דוד, מסר: "המחקר מראה שהחלטות על דיור ופיזור אוכלוסייה אינן החלטות טכניות בלבד. גם בחברה החרדית, תנאי החיים שנוצרים בפריפריה - מרחק גיאוגרפי, ניידות ותחבורה והוצאות מחייה - משפיעים בפועל על דפוסי המשפחה והילודה. לכן, על מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון תהליכים אלו בבואם לקבוע מדיניות דיור ותחבורה, שכן מדובר בהחלטות שמעצבות תהליכים חברתיים ודמוגרפיים ארוכי טווח".