ועדת הבריאות והוועדה לזכויות הילד בכנסת יקיימו מחר (רביעי) בבוקר דיון משותף ברפורמה במערך התפתחות הילד, זאת על רקע גובר של ביקורת ציבורית מצד הורים, מטפלים ואנשי מקצוע.
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ קטי שטרית, אמרה הערב לערוץ 7 כי הרפורמה עלולה לפגוע בזכויות יסוד של ילדים: "הרפורמה במערך התפתחות הילד עלולה לא רק לפגוע בזכותם של ילדי ישראל לקבלת טיפול רפואי, אלא גם טומנת בחובה השלכות קשות על עתידם. מערך הטיפולים בהתפתחות הילד מגילאי לידה עד 9, ביניהם פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת, הם לא בבחינת טיפולי מותרות".
לדבריה, "מדובר בטיפולים חיוניים ואקוטיים להבטחת התפתחותם התקינה של ילדינו. טיפול שלא יכוסה על ידי קופת החולים ידרוש מההורים הוצאה כספית של אלפי שקלים בחודש, והילדים שזקוקים בדחיפות לטיפולים מעין אלו לא יקבלו אותם".
בהמשך התייחסה שטרית למצב הקיים במערכת הציבורית, "בדיונים קודמים שקיימתי בוועדה לזכויות הילד, מצאתי כי ישנו מחסור אדיר בכח אדם של מטפלים וכי ישנם מטופלים אשר נאלצים להמתין חודשים ארוכים עד לקבלת התור. הנתונים שחשפתי מדברים בעד עצמם: השיעור הגבוה ביותר של מטופלים הממתינים מעל לשלושה חודשים לטיפול בקלינאות תקשורת בקופת חולים מאוחדת עמד על 85% ובקופת חולים כללית על 83%".
לדבריה, לעיכוב בטיפול יש השלכות חמורות, "צריך להבין שפגיעה בזמינות לטיפול אצל קלינאי תקשורת עבור ילד הנזקק לכך היא הרסנית. אותו ילד עלול לפתח קשיים גדולים אף יותר, ויכולות הלמידה שלו עלולות להינזק לטווח הארוך. מובן כי לאור העובדה שכבר היום ילדים רבים מחכים זמן רב כדי לקבל את השירותים הנדרשים להם, יישום הרפורמה שיפגע במימון הטיפולים הפרטיים יוביך לאסקלציה ולהעלאת העומס על המטפלים הקיימים".
שטרית הוסיפה כי בדיון שיתקיים מחר תפעל לדרוש הבהרות ממשרד הבריאות, "בדיון המשותף שיתקיים בוועדה מחר יחד עם חברתי ח"כ לימור סון הר מלך, אדרוש ממשרד הבריאות לספק תשובות ודרכים על מנת לייצר רפורמה מידתית שתשמור על זכויותיהם של כלל ילדי ישראל לקבל את הטיפול ההכרחי להבטחת התפתחותו התקינה".
גם קלינאי תקשורת הביעו הערב ביקורת חריפה על הרפורמה ואמרו לערוץ 7, "המחסור בקלינאי תקשורת במערכת הציבורית לא נובע ממחסור באנשי טיפול, אלא מתנאי העסקה גרועים, הן מבחינת השכר שאינו מביא בחשבון השתלמויות וקורסים המעמיקים את הידע המקצועי אותו קלינאי התקשורת ממנים באופן פרטי, הן מבחינת תנאי העבודה- טיפולים ברצף, בהם גם 'ההפסקה' מנוצלת לעבודה כמו תכנון טיפול, תיעוד טיפול, כתיבת דוחות ותנאים כאלו מבריחים מטפלות מהשירות הציבורי".
עוד הוסיפו בהתייחס לטענות בדבר הקלה כלכלית להורים, "הטענה שלפיה הרפורמה נועדה לחסוך כסף להורים מנותקת מהמציאות, שכן בפועל הורים ייאלצו לשלם אלפי שקלים בחודש עבור טיפול פרטי, משום שבמערכת הציבורית לא יהיו תורים זמינים והילדים לא יקבלו טיפול בזמן, דבר שעלול לפגוע בהם מבחינות שונות, לא רק מבחינה שפתית אלא אף מבחינה רגשית וחברתית, או שההורים בכל זאת ייאלצו לקחת לטיפול פרטי רק שלא יקבלו על כך החזר".
לקראת הדיון, מבהירה ח"כ לימור סון הר-מלך יו"ר ועדת הבריאות כי התנהלות משרד הבריאות עד כה מאופיינת בחוסר שקיפות מדאיג. לדבריה, העובדה שחברי הכנסת נאלצים ללקט מידע דרך התקשורת במקום לקבל נתונים מסודרים, מעידה על ליקוי מאור ביסודות הרפורמה.
עוד מדגישה סון הר-מלך כי "ערפל הקרב" סביב הנתונים - ובפרט חוסר הידיעה של המשרד לגבי מספר המטפלים הזמינים בכל מסלול - הוא מחדל שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום. עמדתה היא חד משמעית: גם אם הכוונה המקורית לייצר שוויון היא נכונה, היישום הנוכחי לוקה בחוסר מוכנות קיצוני. המסר המרכזי שתוביל הוועדה הוא שבתחום רגיש כמו התפתחות הילד אין פריווילגיה לטעויות בחישוב, שכן כל טעות כזו משמעותה ילד שמחמיץ חלון הזדמנויות טיפולי קריטי. היא צפויה להבהיר כי הוועדה תפקח "בזכוכית מגדלת" וכי הכנסת לא תאפשר לביורוקרטיה לרמוס את טובת הילד.