המשפט 'אין יותר חטופים בעזה' הוא קודם כל נס משמיים, לפני כל התודות שמגיעות באמת לכל מי שפעלו למימושו.
ההנחה שהחמאס לעולם לא ישחרר את כל החטופים וישמור לעצמו תמיד קלפי מיקוח או אמצעי לחץ, היתה ההנחה הכי ריאלית במשך שנתיים. אז יש הרבה הסברים הגיוניים למה החמאס החזיר בסוף את כולם, כל החיים וכל החללים, אבל דווקא מרוב הסברים ברור שאין הסבר אחד חד משמעי - זולת נס משמיים, אחד הניסים המופלאים שקרו לעם ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, שכותבי ההיסטוריה עוד יעסקו בהם בהתפעמות.
גם מציאת גופתו של רן גואילי הי"ד, החלל האחרון, בניגוד לכל הסיכויים, היא שילוב של נס עם פעילות מבצעית של כל הכוחות הצבאיים והמודיעינים שלנו.
אם דיברנו על ניסים - יש כאן עוד נס מופלא שפחות שמים אליו לב: כל החטופים שוחררו - וכל מחבלי הנוח'בה המתועבים שביצעו את טבח שמחת תורה נשארו בכלא הישראלי. גם זה לא מובן מאליו.
הרי אחת ההשערות המובילות היתה שהחמאס ישחרר חטופים רק תמורת שחרור כל מחבלי הנוח'בה, הרוצחים השפלים. שאין שום סיכוי שחטופינו ישוחררו בלי שיחרור מקביל של רוצחי שמחת תורה. אמת - שיחררנו מחבלים מהכלא הישראלי תמורת חטופים חיים, גם כאלו שהיו צריכים על פי כל אמת צדק ודין להמשיך ולהירקב בכלא. אבל מחבלי נוח'בה לא שוחררו.
את הנס הזה אסור לנו לבזבז בשום פנים ואופן. המחבלים המתועבים נשארו בכלא, כדי שיקבלו את עונשים המלא. ובנושא הזה אסור להתמהמה. המהלכים שהחלו טובים ונכונים - והם חייבים להסתיים בהקדם האפשרי. לפני שבועיים, בכ"ג בטבת 12 בינואר, אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה, ללא מתנגדים, את הצעת החוק להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה. לפי ההצעה, יוקם בית דין ייעודי בראשות שופט מחוזי בדימוס, שיוסמך לדון בעבירות החמורות שביצעו משתתפי טבח 7 באוקטובר. ההצעה הוחזרה לוועדת החוקה לקריאות הבאות, השניה והשלישית.
אתמול אושרה סופית, בהליך חקיקה מהיר שהסתיים במליאת הכנסת, הצעת החוק להארכת תקנות שעת החירום הנוגעות למעצרם של חשודים בעבירות ביטחון חמורות. החוק החדש (תיקון מס' 8) מאריך את התקנות עד ליום 31 ביולי 2026, ומאפשר למערכת הביטחון להמשיך ולהחזיק במעצר את מי שנתפסו בלחימה משמחת תורה ועד 13 באוקטובר 2023, ואת המחבלים שנתפסו במהלך המלחמה בעזה. ההצעה זכתה לרוב ברור של 10 חברי כנסת שתמכו מול מתנגד אחד בלבד.
הארכת המעצר נועדה לאפשר לגורמי החקירה והביטחון להמשיך בעבודתם המורכבת ללא שחרור החשודים, לאור היקף האירועים חסר התקדים ומורכבות התיקים המשפטיים המתנהלים נגדם.
המכשול המשפטי הוסר - אבל החשש איננו מפני מכשול משפטי אלא מדיני: שבמסגרת כל מהלכי 'שיקום הרצועה' ותוכניות טראמפ למיניהם, יופעלו עלינו לחצים לשחרר את המחבלים הללו כ'מחוות בונות אמון' ועוד סיסמאות נלוזות שהיכרנו בהסכמים השונים עם הפלשתינים.
כעת, כשנטל החטופים הוסר מעלינו השבח לאל, ישראל חייבת להבהיר למי שעוד יש לו פקפוק בנושא, שמה שלא יהיה, ואיזה הסכם שלא יהיה, את הדין עם מחבלים הנוח'בה נמצה עד תום, בלי היסוס, וסופם יהיה בדיוק מה שמגיע להם. ואין מי שלא מבין למה הכוונה.