שירה גואילי, אחותו של רס"ר רן גואילי הי"ד, ספדה לו בבכי במסע ההלוויה שנערך היום (רביעי) ביישוב מיתר בדרום, 843 ימים לאחר שנפל בשבי בידי ארגוני הטרור.
בפתח דבריה פנתה שירה אל אחיה ואמרה, "היי רני, חיים שלי, החבר הכי טוב שלי - אני פשוט לא מאמינה שאתה כאן. כשאמא נכנסה אליי לחדר יומיים אחרי השביעי ואמרה שייקח זמן עד שתחזור לא תיארתי לעצמי שזה ייקח 843 ימים שבהם הכאב פחד והדאגה יהיו חלק בלתי נפרד מהיום יום שלנו".
היא שיתפה ברגע האחרון שבו נפרדו, "אתה יודע שביום שיצאת הרגשתי שמשהו רע הולך לקרות? שישבת על הכיסא בחדר של עומרי ואמרת לאמא - רואה שאני יכול להזיז את היד? אמרתי לעצמי בראש, תרימי את העיניים כי זו תהיה הפעם האחרונה שתראי אותו. לקחת את הרכב של אבא ונסעת אני עמדתי מהצד ולא עשיתי כלום".
שירה שיתפה בתחושות הקשות שליוו אותה מאז, "רני, אין יום שלא עוברת לי בראש המחשבה מה היה קורה אם הייתי נלחמת איתך להישאר בבית, מה היה קורה אם הייתי יוצאת בתור מבלה לנובה? או לוקחת את המפתח לרכב ועושה אותי מגן אנושי שלא נותן לך לצד מהדלת. היער הוא לא אותו יער, בקניון אין יותר בגדים יפים ושניצל לא טעים לי כמו פעם. הדברים שהם שלנו".
בהמשך שיתפה בזיכרונות, כאב והאובדן: "אתה זוכר רני? היציאות לפורום והחפלות ביום חמישי, והכי הכי חשוב- אני ואתה. הצחוקים שלנו, הריבים, הם נגמרו ונשארו לי רק זכרונות וכל זיכרון הוא כמו חץ בלב. כל אופנוע שעובר לידי מחזיר אותי שנתיים אחורה. מי יקרא לי שוש? מי ישמור עליי שלא יקרה לי כלום? בשנתיים האלו איבדתי אותך ואז את עצמי, כשעמדתי פה בטקס ההספדים הקודם הבטחתי לך שאני בוחרת בחיים, אני נשבעת לך שגם אם היה לי קשה עשיתי את זה ואני בחרתי בחיים ואני מבטיחה לך שאהיה שמחה בחיים ותמיד תהיה לצידי, כל פעם שהתחברתי לעצמי ככה הגעת אליי, בחלומות. תמיד ידעתי כשאני אהיה בטוב אתה תהיה שם איתי. כשטיילתי במזרח עשיתי את זה על אופנוע כדי להבין מה ריגש אותך בכלי המסוכן הזה. הרגשתי על האופנוע שהראית לי את הדרך. הובלת אותי בכל בחירה בחיי ואתה עדיין מוביל אותי מלעמלה".
שירה שיתפה גם במאמצים הרבים שנקטה להביא להחזרת גופתו של אחיה - עד לקונגרס ולבית הלבן: "אתה יודע שבחודש האחרון טסתי לאמריקה עם מטרה אחת להחזיר אותך הביתה. הגעתי למקומות שבחלומות שלי לא האמנתי שאגיע, שיגעתי אנשים, דיברתי עליך בכל הזדמנות באמת עשיתי הכל. דיברתי באום ובקונגרס ובבית הלבן והכל באנגלית, אתה גאה בי? באמת עשיתי הכל כדי שתחזור, זו באמת הייתה המשאלה שלי".
לסיום, ביקשה שירה לחזור להיות פשוט "האחות של רני": "עכשיו, אחרי שהמאבק להחזרתך הושלם תרשה לי להוריד את המדים והטייטל, אחות של חטוף, תן לי פשוט לחזור להיות האחות של רני. אתה זוכר מה החלום שנשאר לנו להגשים? לטיול הזה כבר היינו סגורים, אישור מהמפקדים ורצון אחד לעשות את זה יחד עם אחותך הקטנה. את דרום אמריקה אני אעשה כשאתה איתי בלב, בזמן שתגיד לי. אני אוהבת אותך האח הגדול והאהוב שלי, מבקשת שלנצח תופיע לי בחלומות. שתעזור לי שקשה לי, אני אוהבת אותך והכל בסדר אני לא דואגת".
מיד לאחר דבריה, השמיעה שירה הקלטה קולית של אחיה מהעבר, ובה נשמע רני אומר, בקולו: "אל תדאגי אחותי, הכול בסדר".